על מקור המילה סודה ואם יש לה קשר למילה סוד.
היום נחשוף את הסוד שמאחורי הסוד והסודה.
מאחורי הסוד דווקא אין הרבה סודות, ובוודאי לא נצטרך לגייס למשימה את אנשי חסמב"ה (חבורת סוד מוחלט בהחלט) או איזה secret agent. זו פשוט מילה שדומות לה נמצאות גם בלשונות האזור באותה משמעות של דבר ששומרים אותו (בסוד) כך שאחרים לא יידעו אותו. המשמעות גם התרחבה למועצה, אסיפה, כזו שיש לה סודות שהיא מסתירה מפני אחרים. ובמקורות היא קיימת גם במשמעות של קהילה, קבוצה של אנשים: "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר" נאמר בברכת יעקב לבניו, כאשר שמעון ולוי שדברים אלה נאמרו עליהם, בוודאי היו מברכים על ה"ברכה" הזו.
לשונות אירופה שאבו את המילה המקבילה שלהן מהלטינית secretus, זה שהוּשׂם בנפרד, הוסתר, שהיא בעצמה חיבור של se (בלי) + cernere (להפריד). מכאן קיבלנו למשל את ה-secret האנגלית. מהר מאוד נוצר מן הסוד גם בעל המקצוע שאמון עליו, וכך נוצר ה-secretarius שהוא המזכיר, איש אמונו של המעסיק, שותף-סוד שלו. התפקיד שודרג עם השנים, וניתן לזה שמחזיק את המסמכים הסודיים וגם כותב מכתבים – ועד לממשל האמריקאי, שבו אין שרים ואין משרדים אלא מחלקות, כדוגמת המזכירה של מחלקת המדינה, שהיא המקבילה לשר החוץ שלנו.
ואם כבר קיבל תפקיד – כדאי שיהיה לו ריהוט שיאפשר לו למלא את תפקידו ולהמתיק סוד, וכך בא לעולם ה-secretaire, ארון למסמכים פרטיים שכמובן דולפים בסופו של דבר, כי הסוד טבעו לא להישמר. "שלושה יכולים לשמור על סוד. אם שניים מתים", אמר על כך בנג'מין פרנקלין.
וזה בכלל לא סוד, שאין קשר בין הסוד – ובין הסודה. כי היא באה לגמרי ממקור אחר ולא כל כך סודי. קיבלתם מזה קצת כאב -ראש? זה לא מקרי! ה-soda שאנחנו מכירים היתה במקור הלטיני sodanum שפירושה באופן מילולי: תרופה לכאב ראש. הכיצד? מכיוון שהלטינית soda באה מן הערבית sada’a, הוא פיצֵל, ומכאן ל-sodd שהוא כאב ראש שמפצח, מפצל. רק מאוחר יותר הסודה הייתה למה שהיא היום, משקה של מים מוגזים, ובאנגלית אמריקאית כינוי כללי למשקאות מוגזים מומתקים.
מדוע? מפני שכאב הראש פינה כאן את מקומו ל-sodium, נתרן בעברית. ומה הוא עושה כאן? את המים מגזזים בפחמן דו-חמצני (CO2) בתהליך שהמציא הכימאי האנגלי פריסטלי במחצית המאה ה-18, ולמשקה הזה מוסיפים סודיום, נתרן, כדי לחקות את טעמם של המים המינרליים. בגרמניה יש מותג בשם Selters של מים מוגזים כאלה שהם טבעיים לחלוטין, בלי התוספת. והוא נקרא על שם היישוב הקטן Selters המפורסם במעיינות של מים מוגזים טבעיים – שקיבל את שמו מן השם הרומי Aqua Saltare, מים מרקדים. את המים האלה מבקבקים כבר לפחות מאז המאה ה-18.
ומכאן הייתה הדרך פתוחה ל-Alka Seltzer שהוא חיבור של חומרים שונים (ביניהם אספירין!) שכאשר ממיסים במים את הטבלית המאחדת אותם – נוצר גז פחמן דו-חמצני, ומכאן ה-Seltzer שבשם המוצר! ומדוע לוקחים אותו? כדי להקל על כאבים שונים – וכך חזרנו לתרופות ההקלה.
זקני הדור זוכרים בוודאי שעוד הרבה לפני הסודה בבקבוקים, ואפילו לפני הסיפולוקס להכנה ביתית של סודה, היו הסיפונים שהשפיעו עלינו מי-סודה וכיכבו במסעדות הרומניות. הפטנט על הסיפונים, שאפשרו להוציא מן הבקבוק כמות מדודה של סודה, נרשם כבר בשנת 1829 ומאז ועד היום השתנה בהם אך מעט, והיו שנים שאפילו שיווקו אותם כתועלת דו-תכליתית: כמקור של סודה לשתייה – וכמטף כיבוי, המכיל מים ופחמן דו-חמצני, שניהם חומרים יעילים לכיבוי אש!
כתיבת תגובה