על מקור המילים: פחם, אום אל-פאחם, פחמת, גחלת, פחמן, קרביד, קרבורטור, נייר קופּי.
האם יש קשר בין פיצה, מנוע המכונית ומשקאות מוגזים? בוודאי שיש קֶשֶר-גֶּשֶר של מילים. והכל, סביב המילה פחם.
הפחם שאנחנו מכירים כתוצר של שריפת העץ, כך אומרים חכמי המילים, מקורו בשורש נ-פ-ח או פ-ו-ח. הכיצד? אומר אליעזר בן-יהודה: עיקר משמעות המילה היא האש המנופחה ומכאן הגחלים, גחלי העץ הבוערות או השרופות. ובספר ישעיהו נאמר: "הִןֵ (הִנֵּה) אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ". חשבו על blacksmith, נַפָּח באנגלית, המֵפיח אש בכבשן כדי לעבד את המתכת, ונבדל מ-whitesmith שעובד במתכות הדורשות עיבוד שונה לחלוטין, כמו זהב וכסף. אך טבעי הוא שהפועַל לפַחֵם פירושו גם להשחיר, כשם שהַפִּיחַ, משורש פ-ו-ח, הוא שחור. ובל נשכח את חנה'לה הקטנה ששמלת השבת שלה התלכלכה בשעה שסייעה לאיש הזקן לסחוב את שק הפחמים, עד שהירח שלח את קרניו וניקה את הכתמים. מי יודע, אולי הוא גר באום אל-פאחם, אֵם הפֶּחָם.
השחרה איננה רק תיאור של צבע, אלא גם מילה נרדפת להכפָּשה, והיחס הרע לבעלי עור כהה אינו חדש: לפי המדרש "בשעה שעלו ישראל מן הגולה נתפחמו [בדרכים] פני הנשים מן השמש, והניחו אותן [בעליהן] והלכו ונשאו נשים עמוניות והיו [המגורשות] מקיפות את המזבח ובוכות". על שאינה עומדת בסטנדרטים של "האידאל הלבן" מתנצלת-מתלוננת הנערה בשיר השירים: "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי".
זוכרים את ה-antrax (אנטרקס), אותה מחלה שקשורה ללוחמה כימית? בעברית, היא נקראת גם פַּחֶמֶת ולעתים גם גַּחֶלֶת שכן ביוונית anthrakis פירושו פחם. גחלת נקראת גם קַרְבּוּנְקוּל, במקור פחם קטן, ולאחר מכן שם של מחלה וגם של אבן יקרה בעלת גוון אדום. הקרבונקול הוא כמובן מן ה-carbo, פחם בלטינית, שהפך ל-carbon באנגלית ומילים דומות בלשונות אחרות.
משֵם הפחם הגיעו לשמו של היסוד הנפוץ פחמן, שמסומן מדעית באות C, שאותה נמצא באינספור תרכובות וצירופים: החל מפחמן חמצני CO שהוא הגז הרעיל הנפלט ממנועי המכוניות, עבור דרך פחמן דו חמצני CO2 שהוא המרכיב המתסיס את המשקאות (ולכן באנגלית המשקאות המוגזים נקראים carbonated drinks) – וכלה בכל ענף הכימיה האורגנית.
הפחמן מתרכב היטב עם יסודות שונים, ובאופן כללי תרכובת של פחם נקראת carbide – אותו שם שאנחנו מכירים גם מחומרים קשים שבהם מצפים מקדחים, וגם משעשועי-הנפץ שהיו נהוגים פעם כשהוּצת המימן שנוצר מהוספת מים לקרביד. החקלאים מכירים היטב תותחי-קרביד, שמנצלים ריאקציה כימית זו כדי להבריח ציפורים.
אם היינו במשקאות – כדי לצרף משהו לאכילה, למשל פיצה או פסטה carbonara alla. מה עושה כאן הפחם? ההסברים נעים החל מכך שזו מנה שהוכנה לעובדי הפחם באיטליה – ועד לכך שהדימוי לפחם נוצר בגלל כמות נדיבה של פלפל שחור שזוֹרים על התבשיל. הוי, הפחמימות (קַרְבּוֹהִידְרַטִים) האלה! וה-Carbonari היו חברי אגודות סתרים לאומיות בדרום איטליה בראשית המאה ה-19. מדוע Carbonari? כי חלק מהטקסים המסתוריים שלהם נשאבו מנוהגי האיגוד של ענף הפחם.
בחזרה אלינו, וכדאי שנעשה את הדרך במכונית, אשר עד לפני כמה שנים, אחד הרכיבים העיקריים במערכת המנוע שלה היה הקַרְבּוּרָטוֹר (מאייד בעברית) שקיבל את שמו לא מפני שהמכונית מוּנעת בפחם, אלא מפני ש-carburetor היא מילה כללית כדי לציין כל מה שמתחבר עם פחמן. לקחו את המאייד, שמחבר את הדלק עם האוויר ויוצר תערובת פציצה – וקראו לו קרבורטור. והקשר למכונית לא תם: carburant בצרפתית פירושו, פשוט, דלק למנוע בְּעֵרָה פנימית, כמו זה של מכונית.
וכדי שלא נשכח את הדברים שמרנו העתק, הלא הוא ה-carbon copy, "העתק-פחם" שלימים נקרא גם נייר קופּי – וזהו ה-cc, הנמען הנוסף שמופיע לאחר שורת "אל" במכתב דוא"ל. והעותק המוסתר יהיה bcc – blind carbon copy.
כתיבת תגובה