על מקור המילים: חזרת, רדיקלי, שורשן, סימן השורש במתמטיקה.
מה אתם מעדיפים: לאכול מרק מירקות-שורש בחוף קיסריה, להוציא שורש של מספר כלשהו – או לעבור טיפול שורש? ה"רגע" יירד איתכם לשורשן של המילים, והמסע הזה ילווה במנה מתובלת בחזרת חריפה וביין.
נתחיל בשורש המתמטי, שבעברית של אברהם בר חייא שפעל בספרד במאה ה-12, נקרא דווקא גדר. וכך הוא מגדיר אותו: "המספר המרובע הוא המספר הנקבץ מכפל מספר כמספר אחדות הנמצאים בו והמספר הראשון הוא גדר המרובע. כגון מספר תשעה נקרא מספר מרובע מפני שהוא נקבץ מכפל שלושה פעמים שלושה, והמספר שלושה נקרא גדר המרובע". איך הגיע דווקא לגדר? הערבים שבסביבתם חי, חידשו לעניין זה את המונח ג'דר שפירושו שורש ומה שאנחנו מכנים ריבוע, כלומר מספר כפול בעצמו, הם ראו כאילו צומח מתוך שורשו. בר חייא יצר אם כן מילה עברית לכאורה, בלי קשר לשורשיה האמיתיים. רצה הגורל, שלשונות אירופה אימצו את השורש הערבי במשמעותו הנכונה – ואנחנו אימצנו מהם בחזרה את השורש, השרשנו אותו בלשוננו, וזנחנו את הגדר. הסימן √ נוצר כנראה מהתפתחות של האות r שציינה root, שורש.
ומהו השורש המילולי בלשונות אלה? radis הצרפתית, radice באיטלקית וגם root האנגלית, כולן קשורות ל-radix הלטינית שפירושה שורש.
עוד לפני שעוסקים במתמטיקה צריכים לאכול, ובהקשר הזה אנחנו מדברים על ירקות-שורש: כיוון ש-radix הוא שורש, הרי צנונית בצרפתית הוא radis, ו-horseradish באנגלית היא חזרת. המקור הלשוני הולך עוד אחורנית, לשפות ההודו-אירופיות, שם הבסיס הלשוני wrd משמעו שורש, ענף. מכאן צמחו גם root, גם radish וגם rhiza ביוונית שפירושה שורש – והיא שהולידה את הממתק ליקוֹריץ, מן הצמח הנקרא בעברית שׁוּשׁ קֵרֵחַ, שכן הליקוריץ אינו אלא glykyrrhiza, "שורש מתוק" ביוונית: glykys (מתוק, כמו בגלוּקוזה) +rhiza (שורש, בן- דודם הלשוני של root ו- radix). באנגלית, לקחו את השורש הזה, תרתי משמע, גם לכיוון המנוגד לשורש המתוק – ושם קראו לחזֶרֶת (החריפה בדרך כלל) horseradish, כאשר הסוס נכנס לתמונה כדי להדגיש את החוזק, הגודל. באנגלית נשכחת תמצאו גם horse mushroom.
ואם כך נחזור לשורשים הלשוניים שלנו, בעברית: החזֶרֶת שלנו מוזכרת כבר בגמרא, אף שאז היתה כנראה חסה, ואילו היום חזרת הגינה היא הצמח Armoracia rusticana, צמח רב-שנתי ממשפחת המצליבים (הכוללת גם את החרדל, הכרוב והצנון). ולא סתם היא מגיעה לשולחן ליל הסדר שלנו, שכן נאמר "ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת… ובמרור", ולא ניכנס כאן לדיון המדוקדק אם החזרת התלמודית היא ה"חרֵיין" המקובל היום כחזרת. וכמובן אין לה שום קשר למחלה בשם חזרת, parotitis בלעז, שקיבלה את שמה העברי המעליב דווקא מן החזירים, כיוון שהיא יוצרת אצל החולה פנים נפוחות המזכירות את פני החזיר.
ועדיין במקורות: השורש יכול להצמיח גידולי-פרא שיש לשורשם, לעוקרם מן השורש. והצירוף מן התורה הוא "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה", והיום היינו אומרים גם "שורש כל רע".
ערכנו אם כן ניתוח יסודי של המילים שקיבלו טיפול רדיקלי – ורדיקלי מקורו כמובן בשורש radix. הרדיקלים הפוליטיים הם אלה הרוצים לשנות את המצב מבסיסו, משורשו, וכך תמצאו פמיניסטיות רדיקליות, אנשי שמאל רדיקלי וכו'. ומאוד ייתכן, שבשעות הארוכות של דיונים פוליטיים, הם מרבים ללגום יין אדום שעשיר בנוגדי חימצון, הנלחמים ברדיקאלים החופשיים המאיצים את הזדקנותנו.
והכי טוב, לערוך את הדיונים האלה בחוף הים של קיסריה, שנבנתה בידי הורדוס "הבנאי" במקום שבו היה קודם כפר הדייגים "מגדל סטרטון", שנודע בשמו העברי מגדל שורשן, אף שאין קשר לשורש שבו עסקינן. ועל עושרם של ר' יהודה הנשיא והקיסר אומר התלמוד "לא פסק משולחנם לא צנון לא חזרת ולא קישואים". הטיול הלשוני מסתיים במילה העברית החדשה שורשן, שמשמשת גם חוקרי הצמחים – וגם חוקרי-שפה: השורשן שמרט״פ הוא הבסיס למילה משמורטפים. הידעתם?
כתיבת תגובה