על מקור המילים: סוחר, מסחר, סחרחרה, סיטונאי, קמעונאי, קמעא, קמצן, קומץ, קמצוץ, מרקורי.
יש קשר, מילולי וגם ענייני-מעשי, בין סוחרים ובין כסף. וכפי שנראה, הם מאוד אוהבים כסף חי, כזה שמתגלגל מצד לצד.
הסוחר וגם הרוכל, כפי שכבר צוין כאן בהזדמנות קודמת, הולכים, נעים סחור-סחור, כדי להציע את מרכולתם. לכן השורש ס-ח-ר משמש גם במשמעות של תנועה (כגון סחרחרה, קרוּסלה) וגם במובן של מסחר. כשהוא עוסק במכירה, הסוחר יכול להיות סיטונאי – מילה שמקורה יוונית, שם sitones הוא מי שקונה תבואה וסוחר בה – או קמעונאי, כשהמקור הארמי הוא קִמעא, מעט. כנראה יש קשר בין קמעא לבין קומץ וקמצוץ שלוקחים ביד קמוצה, והיא שנתנה את שמה לקמצן.
הסוחרים נעים אם כן בדרכים, והם זקוקים למי שיגן עליהם, וכזהו האל מֶרְקוּרְיוּס מן המיתולוגיה הרומית, מקבילו של הֶרְמֶס בזו היוונית, שהוא פטרונם של הסוחרים – ושל הגנבים. שמו קשור למילה הלטינית merx שפירושה סחורה, וממנה נגזרו מאוחר יותר commerce (מסחר), merchant (סוחר), וגם market ובנק מרכנתיל – כולם, ועוד אחרים, מאותו שורש. מרקוריוס היה קודם כל שליח של האלים, וככזה, שמו הונצח בעולם המסחר שם תמצאו אותו לא מעט, על סנדליו המכוּנָפים, בסמלי חברות העוסקות בהובלה, שילוח וכדומה (בתמונה – חברת משלוחי פרחים), וגם במותגים שונים, של מכונית למשל.
אבל, מהירותו וניידותו הביאו להנצחתו בשני תחומים אחרים, מעניינים לא פחות: על שמו נקרא כוכב חמה (לא לבלבל עם השמש!) שהוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש. הוא זה הממהר ביותר להופיע ולהסתלק משמי הלילה, ונראה מצדדיה השונים של השמש, ולכן קראו לכוכב הזה Mercury (מרקורי). וכאילו לא די בכך שזכה להיות "כוכב נולד", גם קראו על שמו את המתכת הידועה בעברית בשם כַּסְפִּית, מפני שזו המתכת היחידה שהיא נוזלית ו"מתגלגלת" בצורתה הטבעית, ואך טבעי היה לייחס לה את שמו של האל הנייד והמהיר. כך נוצר במאה ה-14 החיבור בין גרמי השמיים ובין המתכות: השמש נקשר לזהב, הירח לכסף, המאדים (מארס) האדום שויך לברזל, והכספית שנקראה גם quicksilver שויכה לכוכב חמה (מרקורי).
והשפה העברית של אותם ימים, גם היא קישרה בין מתכת הכסף לתכונתה של המתכת האחרת, כספית בלשון ימינו, להיות גם דומה לכסף וגם להיות "מתרוצצת" – וקראו לה "כסף חי". וכך מצטטים מפי אחד המקובלים: "והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהווים בארץ בכוח תנועתם שם ז' מתכות, ואמנם סדרם כך: כסף זהב נחושת בדיל עופרת כסף חי (כספית) ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת".
וחכמינו ידעו עוד כמה דברים על טבעם של הסוחרים, האוהבים כסף בכלל, וכסף חי בפרט. הנה מה שכותב ר' עובדיה מברטנורא בפירושו למשנה במסכת כלים, העוסקת בכלי המדידה הנקרא קנה-מאזניים: "הרמאים עושין אותו חלול ומניחין בחללו כסף חי, וכששוקלין מטין בקנה מעט והולך הכסף חי לצד הדבר הנשקל ומכביד ומכריעו". במילים אחרות: לקנה החלול הכניסו כספית שתכונתה להתגלגל בקלות, וכשמטים את הקנה מעט, משקלה מתווסף למשקל הסחורה הנשקלת.
ואם כספית, ובאנגלית Mercury, מהיכן קיבלה את הסימן המדעי Hg בטבלת-היסודות? מחיבור של שתי מילים יווניות, שמבטאות היטב את "נזילות" המתכת: hydr (מים) + argyros (מתכת כסף).
ומילה אחת של זהירות: עשוּ כסף, ושיהיה לכם לבריאות – אבל עם כספית היזהרו: ראו מה קרה לכובען המטורף בספר על אליס בארץ הפלאות, אשר ככל הנראה לקה במחלה המקצועית של הכובענים, שנשמו אדי כספית בעת בישול הלֶבֶד ששימש לייצור הכובעים, בתמיסה של כספית חנקתית. ואם לא תיזהרו, ידבק בכם הביטוי האנגלי mad as a hatter – המקביל של משוגע, או משיגענע – שזה בדיוק מקורו ההיסטורי.
כתיבת תגובה