על מקור המילים: פריים, פרימוס, אוניברסיטה, שנייה, דו, טריוויה, תלתן.
מאחורי המילים מסתתרים לא אחת סיפוריהם של סְפרוֹת ומספרים.
אך טבעי הוא שהעומד בראש הפירמידה ייטול לעצמו את הבכורה, גם מבחינה לשונית, ולכן הוא ראש וראשון. למרות זאת, בדמוקרטיה המערבית ראש הממשלה הוא "ראשון בין שווים", primus inter pares, ומעמדו הרשמי הוא Prime Minsiter, השר הראשון, הבכיר. ה"פּרימוּס" אינו שמור רק לראשי מדינה: נגזרו ממנו גם ריבית ה"פרַיים" שגובים הבנקים, וגם ה-prime time (פריים טיים) בטלוויזיה. וזכור לטוב גם ה"פרימוס", אותה פתיליה שכבר נכנסה לעולם הנוסטלגיה, שעקרות הבית הפליאו לבשל עליה לפני כמה עשרות שנים. וכמוהו גם מטוס ה"פרימוס" שהיה חוד החנית ב"שירות האוויר" של ההגנה, שקדם לחיל האוויר לפני הקמת המדינה. שמו האמיתי היה "אוסטר" וכינויו בא לו ממתקן החימום הרועש שלו, זכֶר לפתיליה. והכל – מפני שפרימוס, ראשון, הוא פשוט הראשון, הטוב ביותר.
לשונות אירופה לקחו את שם הספרה מן הלטינית unus (ומכאן un, uno, one וכד'), וצירופה מובלע במילים שונות: uniform היא תלבושת, מדים, צורה אחידה (אחת). universe הוא היקום, האחד, מילולית זה שנעשה לאחד: uni + vertere (לפנות). והאוניברסיטה היא בעצם מכללה, אחת שכוללת הכל; קהילת אנשים שכוללת מורים ותלמידים. ובל נשכח את ה-unicorn (יוניקורן), שמזוהה עם רְאֵם חַד-קרן, שקַרנו אולי חדה, אבל לפני הכל היא אחת.
עוד שנייה ונגיע לספרה שתיים. שנייה, מהיכן? בהזדמנות קודמת כבר סוּפַּר כאן כי בעת חלוקת הזמנים, אחרי שקבעו את השעה, נזקקו לחלוקה קטנה, דקה יותר, וכך נקבעה הדקה. החלוקה השנייה אחרי הדקה – יצרה את השנייה, ובלועזית second.
וכשיש לנו שניים, סימן שהכפלנו את האחד שהיה. פעמיים, double באנגלית ובצרפתית, הוא נגזרת מ-duplus הלטינית, פעמיים. מזכיר לכם משהו בעברית? בוודאי! דוּ בעברית, כדי לציין שניים או הכפלה, כמו ברכב דו-גלגלי, שאוּל מן היוונית dyo (שתיים) שקרובה ל-duo בלטינית, ולכל המילים האירופיות (two, due, deux). מן ה-duo הזה אנחנו מקבלים את הדואֶט של שניים שמנגנים או שרים ביחד (ואם הם גם רוקדים, ייתכן שבחרו לרקוד "פאסו דוֹבּלֶה" – צעד כפול). אבל, אם חלילה הנגינה אינה עולה יפה הם עלולים לצאת לדו-קרב, duel באנגלית, כמובן מאותו שורש. ואז, הם יעמדו גב לגב ויתחילו לצעוד לפני שהם פונים כדי לירות איש ברעהו. כמה יצעדו? תריסר צעדים, ובאנגלית dozen, כאשר המילה נגזרת מהצורה המוקדמת doze שפירושה 12, שמקורה בלטינית duo (שתיים) + decem (עשר).
שלוש – הרי זה כה פשוט, ממש טריוויאלי. ואכן, trivia (טריוויה) היא בעצם tri (שלוש) + via (דרך), מסוג הדברים שמדברים בהם במפגש של שלוש דרכים, במקום מרכזי. יש מי שקושר זאת לאלה Hecate מן המיתולוגיה היוונית שהייתה בין השאר אלת הצטלבויות-הדרכים, שם גם הוקרבו לה קורבנות, ואנשים שהגיעו לשם החליפו ביניהם פריטי-מידע, לאו דווקא כאלה שחשיבותם ברומו של עולם (ואולי קראו אותו ב"רגע של טריוויה"?) יש לקוות שאת המפגש קינחו במשקה החריף Triple sec Curaçao, בצרפתית: יבש פי 3.
ליד הדרכים ההן בוודאי היו שדות תלתן. זה נשמע מוכר, אבל התלתן של היום הוא לא מה שהיה פעם. התלתן שמופיע במשנה הוא בעצם, למקרה ששכחתם, Trigonella foenum-graecum (ה-tri בשמו מלמד על שלושה עלים), שהוא בכלל גרגרנית יוונית, ובעברית פשוטה חִלְבָּה. והתלתָּן – זה מן השיר היפה של נעמי שמר "פגַשְתיך בשדה תִּלְתָּן" – הוא שמם של עשרות מינים של הצמח Trifolium, ובעברית: בעל שלושה עלים, תִּלְתָּן (כמו תְּלָת-אופן). וכיוון שהתלתן הארבע-עלי הוא נדיר, האמונה העממית גורסת שהוא מביא מזל טוב, בוודאי לא פחות מעֶשֶׂר תלתן שחור בקלפים.
כתיבת תגובה