על מקור המילים: רובע, ארבע, רביע, חימוש, חמוש, פנטגון, קוורטט, קווינטט.
אנחנו זוחלים על ארבע במִצעד סיפורי המִסְפָּרִים ומגיעים אל ארבע.
הלטינית quattuor, ארבע, הביאה ליצירתן של מילים דומות בלשונות שונות (למשל quatre בצרפתית), אבל גם לחילוף אותיות שממנו יש נגזרות שונות ומעניינות. quatre התחלף ל-quart, וממנו נגזרו בין השאר: דף נייר "קוַורטו" שהוא בעצם רֶבע של גיליון נייר בגודל סטנדרטי. quartier שהוא רובַע – כמובן נגזר מארבע – אחד מארבעת חלקי העיר. וכמובן quarter שיש לו חיים משלו: הוא רבע של דולר – ואילו אצלנו, רִבְעָה הייתה רבע של דינר, וגם מידת חומר יבש, רֶבע הקב. אותו quart הוא רבע גלון של בירה. ואם תשתו הרבה מדי ותוכנסו להסגר שייקרא קַרַנְטִינָה, על שם ארבעים הימים שבהם עיכבו מחוץ לנמל אוניות בזמן המגיפה הגדולה באירופה של המאה ה-14, כדי לוודא שאנשיה אינם מעבירים את נגיף הדֶבֶר הקטלני.
המספר התגלגל גם לאחד מטעמי המקרא, הרְבִיעַ, שזו צורתו. יש הגורסים ששמו בא לו מצורתו המרובעת המצוירת מעל האות – אבל יש גם דֵעה ששמו מכיוון שהוא רוכב ורובץ על האות, וזִכרו את הביטוי אורחו ורִבְעוֹ – שפירושו אורחותיו ורִבְצוֹ, מנהגו.
היה צפוי שלספרה ארבע תהיה קרבה ישירה למה שיש לו ארבע פאות – כִּכּר למשל, שנקראת square (וגם שורש ריבועי של מספר שנקרא square root), זֵכֶר ל-quart. ולאן זה לוקח אותנו? לתמונה, מסגרת בעלת ארבע צלעות שנקראת quadro באיטלקית ו-cadre בצרפתית, ומכאן הגיעה המילה להיות פשוט ציור, תמונה. ומאותה משפחה cahier, מחברת בצרפתית, quaderno באיטלקית, וזה מפני שבתחילה הייתה אוגדן של ארבעה דפי נייר – ועם הזמן למחברת סתם. ומכיוון שהחיילים הרגלים הצבאות הקדומים, לפני הנשק ההמוני, לחמו במסגרות טקטיות של "ריבוע לוחמים" כמו הפַלַנגות העתיקות – מהר מאוד קיבלנו את היחידה הצבאית squad ו-squadron, היום משתמשים במונח כדי לציין שייטת (יחידה צבאית, לא אישה בודדת) של הצי או טייסת (כנ"ל) בחיל האוויר. ולאן זה התגלגל? ל"תכוּלים", נבחרת הכדורגל האיטלקית La Squadra Azzurra. ואם כבר הזכרנו את הצבא, הרי ה"קאדר" שמשתמשים בו תכופות, כמו קאדר קצינים או שחקנים, הוא בדיוק ה-cadre, מסגרת-תמונה בצרפתית, שהייתה למסגרת של אנשים!
חמסה, חמסה חמסה, תוך חמש שנים אפשר לעצור את מרוץ החימוש בעולם! לפחות במה שנוגע למילים, למשפט הזה יש חיים משלו.
מה הקשר? חוקרי המילים מסבירים שהצבא הקדום היה בנוי – כמה לא צה"לי מצידו – דווקא מחמישה חלקים: החוד, הגוף העיקרי, המאסף ושני האגפים. מכאן מניחים שהמונח חָמוּש נגזר מן הספרה חמש. מכל מקום, בתנ"ך הוא מוזכר רק פעם אחת, בספר שמות: "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
הגיאומטריה שעוסקת במצוּלעים משתמשת מדרך הטבע במספרים כדי לאפיין את המצוּלע, וכדי לכנות את המחומש לקחו את ה-penta, חמש ביוונית, וקראו לו פנטגון, שבתורו הנחיל את שמו לבניין משרד ההגנה של ארה"ב, שצורתו מחומש כמובן. שמן של מצלמות Pentax נגזר מכך שהותקנה בהן מערכת של חמש מנסרות אופטיות, penta-prism, כדי להטות את קרן האור הנכנסת למצלמה.
אותה פנטה התגלגלה גם למקום אחר לגמרי: Pentecôte הוא המקבילה הנוצרית של חג השבועות. נשמע לכם מוכר? כיהודים הרי נצטווינו "עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם" – ואלה בדיוק שבעת השבועות, או חמישים יום, שעוברים בין פסח לשבועות.
ולקינוח, תוכלו להאזין לקווינטֶט (יצירה לחמישה כלים) שנגזר מ-cinq בצרפתית או cinco בספרדית, או ל"קוורטט" לארבעה כלים.
כתיבת תגובה