על מקור המילים: רצועה, מרצע, עבד נִרְצָע, סנדלר, לייסטים.
קשים חייו של עֶבֶד עברי: לא די שעבד קשה, גם ביום שהוא כבר יכול לצאת לחופשי אחרי שש שנים, ולמרות זאת הוא מעדיף להישאר עם אדונו באומרו "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי" – אדונו מגישוֹ "אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם". במה כבר חָטאה האוזן, או בלשון הגמרא "מה ראתה אוזן להֵרצע יותר מכל האיברים כולן?" אומר רש"י על מי שהחליט להשתעבד לאדם: "ואם מוכֵר עצמו, אוזן ששמעה על הר סיני 'כי לי בני ישראל עבדים' והלך וקנה אדון לעצמו – תֵרצע". וכך קיבלנו את הביטוי עבד נִרְצָע. ובאנגלית הוא נקרא “pierced-ear slave”, כזה שעשו לו "פּירסינג" בתנוך האוזן.
הנה יוצא המרצע מן השׂק: הרציעה היא, וגם בארמית ובערבית שבהן מילים דומות, דקירה, ניקוב, חירור. ומכיוון שזו פעולה שכיחה בעבודה עם מוצרים עשויים מעוֹר, קיבלנו את הרַצען, שהוא בעצם סנדלר, המייצר מוצרי-עור. וקיבלנו גם את הרצועה, שהיא בדרך כלל פּס של עור, ואת הרצענִיה שהיא בית המלאכה של הרצען, שם מייצרים אוכפים וכלי-רתמה לבהמות, הכל מעור.
הרצועה, לרוע המזל, משמשת לא רק לרתימת בהמות, אלא גם להצלפה בהן ובבני אדם. ולכן, במקורות רצען הוא גם סנדלר וגם מַלְקֶה ברצועה, ובייחוד כינוי לשליח של בית דין המוציא לפועל את עונש המלקות שנגזר על הנדון. והמילה משמשת גם בביטוי ציורי אך מכאיב המובא בגמרא במסכת קידושין: "כל הנושֵׂא אשה שאינה הוגֶנֶת לו, אליהו כּוֹפְתוֹ והקב"ה רוֹצְעוֹ".
ובאנגלית, בדיוק אותו היגיון מילולי כמו בעברית: stripe היא רצועה (של בד או חומר אחר) – ואותה מילה היא גם הצלָפָה, מכה, כנראה גם בגלל צורת הרצועה שמשאירה ההצלפה. stripe הם גם פסים פטריוטיים הרבה יותר, כגון אלה המופיעים על דגל ארצות הברית. עליהם ביסס המלחין John Philip Sousa בשנת 1896 את שיר הלכת הידוע "The Stars and Stripes Forever", אשר הקונגרס קבע לו בחוק מעמד של המארש הלאומי של ארצות הברית.
וכמו בעברית, שבה הרצועה משמשת גם לתיאור של רתמה לבהמה או לאדם, וגם לתיאור של לשון-יבשה – כגון רצועת-עזה או רצועת-הביטחון בדרום לבנון – כך גם באנגלית: ה-stripe הוא גם strip, וכך קיבלנו את Gaza strip, ולהבדיל אלף הבדלות גם את ה-strip המפורסם של לאס וֶגס, שלאורכו ממוקמים כל בתי המלון הענקיים והנוצצים. ועדיין באותו אזור מילולי (ואפילו עם קִרבה עניינית מסויימת): הסטריפטיזאית קולֶפֶת מעליה את הבגדים – וה-strap, מילה דומה במשמעות קרובה של רצועה, פס, שבפריטי לבוש נטולי-רצועה, strapless.
ועדיין בעסקי הרצועות: מכירים את ה"לַייסטים", אותם פסים-רצועות מעץ וגם מחומרים אחרים? ה-Leiste בגרמנית (סַף, אדן, פַּס שמניחים אותו למשל בשולי לוח-עץ) הועתק בשפות אירופיות אחרות, כגון lista באיטלקית, בין השאר במשמעות של פס, רצועת-נייר. ואם זה מזכיר להם את המילה האנגלית list, רשימה, אין זה מקרה, כי ה-list היה אוסף של רצועות נייר, מעין קטלוג, ומכאן קצרה הדרך למשמעות של רשימה!
נשאר לנו חוב לרצענים העושים במלאכת הנעל והסנדל: את הסנדל הבאנו לעברית מן היוונית sandalion, ואפילו הסנדלר שלנו נקרא בלטינית פשוט sandalarius. דרך ארוכה עשו הסנדלים מאז – ועד שהיו למתקנים שנועלים בהם רכב חונה בניגוד לחוק. צורתו השטוחה של הסנדל גרמה לכך ששמו נקרא על שם דג הסנדל, המופיע כך כבר במקורות. באנגלית הוא sole (כמו המילה לסוליה), בעברית מודרנית סוֹלית, ובלשון העם דג משה רבנו. הנעל, לעומת זו, החלה את דרכה ככל הנראה בהרחבת מובן של השןרש נ-ע-ל, כמו במשמעות של לנעול, לסגור. את הרגל אנחנו נועלים בתוך נעל או סנדל, ולא רק אנחנו: גם בערבית (המילה נעל) ובאנגלית (הפועל to shoe), מתייחסת אותה מילה לנעל של אדם – ולפרזול של פרסת-סוס.
כתיבת תגובה