על מקור המילים: פֶסל, פַּסל, פסולת, מפסלת, מפצלת, יום אסל יום בסל, בצל, פיצול, סקלפל.

מה פְּסוּל נמצא בפֶסֶל, שבעטיו נצטווינו בעשרת הדברות "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ"? בציווי הדתי לא נעסוק כאן, אלא בקשר בין המילים.

מה עושה הפַּסָּל, יוצר הפֶּסֶל? הוא מפַסֵּל, הוא מגַלף, מקַצץ וגודע. גם בלשונות האזור, משמעות השורש פ-ס-ל היא גילוף וקיצוץ. פרי יצירתו הוא הפסל – ומה שנותר מן החומר המקורי, אבק-אבן או שבבי-עץ, הריהי הפסוֹלֶת. כלומר, מה שנִפְסַל והיה לפסולת, לדבר חסר ערך. מעניין, שאותו שורש משמש כדי להביע גם את הדבר שלשמו נעשתה הפעולה – הפסל – וגם את החומר הנותר, הפסולת. בן יהודה, המציג עמדה זו בעניין הקשר המילולי (שלא כל החוקרים מקבלים אותה) אומר: "הרי הפוסל באבן מסיר בעל כורחו שברי האבן הנפסלת ופוסל אותם כפסולת". והוא דווקא מצביע על כך שבלשון האשורית קיים שם עצם פסל במשמעות ציפוי מתכת, מסֵיכה, ועל כן יש לשער שגם השם פסל עיקר הוראתו כמו מסיכה, ציפוי מתכת יצוק והן שימשו כזוג מילים למושג אחד. עובדה היא שביותר ממקום אחד במקרא, שתי המילים מופיעות ביחד.

לפסל שלנו קרוב מאוד, מילולית ועניינית, השרש פ-צ-ל. גם בערבית ובלשונות אחרות מאזורנו, השורש הזה משמעותו לפַצֵּל, לחלק, להפריד, לקלף. הפיצול הזה הוליד יציר לשוני מעניין: חובבי מכונאות מכירים היטב את ה"שְׁפְּלִינְט", שזכה לשם העברי פין פָּצִיל, והוא אותו פין מתכת חצוי לשניים, מפוצל, אשר לאחר שמשחילים אותו במקום המתאים מפַשׂקים את שתי רגליו, למשל כדי למנוע פתיחה עצמית של אום מן הבורג. השפלינט היא מילה גרמנית, והמקבילה האנגלית שלה היא split pin (כשה-split הוא כמובן הפיצול, כמו קרע, פיצול, בין שני אנשים ואפילו במאכל banana split). האמריקאים מעדיפים לקרוא לו cotter pin. הוא קיים ברובה הצה"לי M-16, ונועד לקיבוע הנוֹקֵר. איבודו במהלך ניקוי הרובה "מזַכֶּה" באי-יציאה לחופשת שבת, ולכן זכה לכינוי "פין שבת". באתר "דורבנות" העוסק בחידושי הלשון העברית, חידשו "פין פציל" כדי לתאר ”תופעה אופיינית לגברים, בה זרם השתן הראשון של הבוקר מתפצל למספר תתי-זרמים". מחדֵש אחר הציע לכך את "פִּיפִּיצוּל". ונראה שהלכנו די רחוק בהתפצלות הדרכים…

הפַּסָּל וכמוהו גם הנגר משתמש בכלי הנקרא מַפְסֶלֶת (chisel באנגלית) שמבחינה לשונית ועניינית היא אחותה התאומה של המַפְצֶלֶת, הקיימת גם היא בלקסיקון כלי העבודה.

יש מי שרואה את עתיד ענף האנרגיה בישראל בפִצלי שמן, סלעים שמנוניים שעוברים תהליך מיוחד של חימום וגריסה. היזמים יודעים שבענף זה "יום אַסַל יום בַּסַל", יום דבש ויום בָּצָל – וגם בצל הוא מאותו שורש, וככל הנראה בצל כמוהו כפצל, קלף, הפרד. מפתֶה לחשוב ש- fossil fuel, המקבילה האנגלית לדלק המופק מפצלי-שמן, בא מאותו שורש. המילון לא נותן לכך תימוכין, ולפיו המקור הלטיני fossus, חָפוּר, כָּרוּי, בא מ-fodere, לחפור, והוא מרחיק עוד יותר את ההקשר.

באנגלית, פֶּסֶל הוא sculpture, ובדומה לכך גם בלשונות אחרות. גם מילה זו שומרת על הקשר בין הפעולה לתוצר, כי המילה הזו נגזרת מהלטינית sculpere, לגלף, לחרוט. וגם הלטינית שמרה על הקשר: קרוב מילולית ועניינית הוא הפועל scalpere, שממנו נגזר ה-scalpellum, סכין, שאותה מכירים היטב כסְקַלְפֶּל, סכין מנתחים, כזו המשמשת לחיתוך ולקילוף. לא מקרה הוא שיש הקושרים את ה-scalpel עם ה-scalp, הלא היא הקַרקֶפֶת שזכתה לחשיפה רבה במפגש של האמריקאי הלבן עם האינדיאנים. כשנגמרו ענייני הקרקפות, scalper נהייה במילון האמריקאי כינוי לספסר בכרטיסים, בדרך כלל כרטיסים למופעים, אבל גם ספסר-סוחר בכרטיסי רכבת לא מנוצלים.