על מקור המילים: שינה, יָשָן, יָשֵן, לישון, סהרורי, אמבולנס, היפנוזה, מורפיום.
אם הסיפור הוא יָשָן נוֹשן, זה אומר שהוא יָשַן זמן רב ולא התעורר? הקשר בין השינה והגיל הביולוגי אכן קיים במישור המילולי: יָשֵן, הוא מי שנותן תנומה לעפעפיו ונרדם – ויָשָן, לא חדש, הוא ככל הנראה הרחבת המוּבן של הפועל לישון. חִשְבו על נתח הבשר המיוּשן על מדפי הקצב: זהו בשר שהניחו לו "לישון" – ולהתיישן – עד שיכשר למלא את תפקידו בקדירה או על האסכָּלָה. וכמוהו גם יין שהיה פעם פופולארי מאוד, היין לקידוש "ישן נושן".
"רַבִּי אוֹמֵר, אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ" (מסכת אבות), ואנחנו נסתכל בעיקר על הישן.
יש לכם נדודי-שינה ונזקקים לגלולות כדי להירדם? קרוב למדי שאתכם מכירים את Bondormin שעוזר לרבים ליפול לזרועות השינה, ומילולית נוצר מ-bon (היטב) + dormire (לישון בלטינית). גם האנגלית, שבחרה לה פועל אחר לציון השינה, שימרה את dormire בכמה מילים: dormant הוא רדום ולא פעיל, שוקט על שמריו, ו-dormitory ובקיצור dorm הוא אולם-שינה וגם פנימייה. נרדֶמֶת ידועה מן העבר הייתה מרים, אימו של ישו. על פי המסורת, היא לא מֵתה כאחד האדם (מה שלא מפתיע אחרי ההיריון המאוד מיוחד שחוותה…) אלא נפלה לתרדמת נצח, עלתה לשמיים ונאספה לזרועות בנה. ואיפה הלכה מרים לישון? על הר ציון, במקום שבו נמצאת כנסיית דורמיציון, שאין לה דבר עם הר ציון, אלא ששמה פשוט dormition, שֵינה, או אם תרצו שנת-נצח. השינה הזו נקראת באנגלית assumption ותמצאו אותה גם רחוק מאוד מהר ציון, ב-Asunción בירתה של פרגוואי בדרום אמריקה, אשר שמה המלא הוא לא פחות מ-La Muy Noble y Leal Ciudad de Nuestra Señora Santa María de la Asunción (העיר האצילית ונאמנה מאוד של גבירתנו מריה הקדושה של התרדמה).
אנחנו מכירים את האנגלית sleep, אבל הלשונות האירופיות הלכו תחילה למקור הלטיני. כשמישהו סובל מ-insomnia פירושו שתקפוּ אותו נדודי שינה, ואינו יכול להירדם. somnus היא מילה לטינית נוספת לשינה ו- somnolentia היא ישנוניות. somnambulant הוא הסהרורי ההולך בשנתו, לאור הסהר, והמילה מורכבת מן ה-somnus, שינה + ambulant, הולך. האמבולנס שאנחנו מכירים הוא בעצם קיצור של בית חולים הולך, נייד. ואם ידידנו גם מדבר בשנתו, הריהו somniloquist, כשם שה-ventriloquist הוא הפּיתוֹם המדבר מן הבטן.
עדיין מאותו מקור מילולי, סם מרדים שפועל כ-somniferous, ואם המקרה קשה נזדקק למורפין שקרוי על שם Morpheus אל החלומות בספרות הרומית, שהיה כצפוי בנו של Somnus, אל השינה. מקבילו במיתולוגיה היוונית היה Hypnos – ומכאן כמובן היפנוזה, שינה היפנוטית – אשר תאומו היה Thánatos, מוות.
כשישנים, מגיעים גם החלומות, ומעניין שגם הם מאותו שורש מילולי: מכאן sogno באיטלקית, songe בצרפתית ו-sueño בספרדית – כולן חלום של מילה, המילה חלום.
ובל נשכח חלילה את המוסד המקודש כמעט "שְלאף-שטוּנדֶה". בגרמנית "שעת-שינה" שבעברית היתה ל"שנת צהריים", עם גרסה למהדרין בשבת בצהריים (וכבר נאמר: שבת – שינה בשבת תענוג). אין בדברים האלה כדי לגרוע מכבודו של "א דרימל", ביידיש תנומת צהריים, כזו שחוטפים, אחותה הרזה של ה"שלאף-שטונדה". את המקור ל-schlaf הגרמנית ול-sleep האנגלית מוצאים חוקרי המילים בבסיס לשוני שהשפיע על שפות רבות, שבהן מילה דומה משמשת במשמעות של ישֵן, חלש. וכדי לסגור מעגל: גם sopor הלטינית, שינה עמוקה בלתי נורמלית, לעתים בהשפעת סם, וגם somnus שכבר הזכרנו – באות גם הן כנראה מן השורש שהוליד את sleep ודומותיה.
שינה מתוקה וחלומות פז!
כתיבת תגובה