תכיר תופעה מקראית בשם "נסוג אחור" שמשפיעה על קריאת המילים ומקום ההטעמה במילה.
@yiramne נסוג אחור – מכירים? (פרשת קדושים) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #השפה_העברית #דקדוק #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #פש #תנך #מקרא #יהדות #דברתורה #תורה #פרשה #ספרויקרא #פסוק #פסוקים #דברתורהלשוני #דתלשוני #נסוגאחור #טעמיהמקרא #קראלילה #מאזניצדק #איפתצדק #מלעיל #מלרע #הטעמה #טעם #CapCut @ירעם נתניהו
תמלול:
תכירו: נסוג אחור. תופעה מעניינת.
כתוב בפרשת השבוע שלנו , פרשת קדושים: מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם.
הקרירה פה במלעיל מ֫אזני צדק וא֫יפת צדק, ולא במלרע מאזנ֫י צדק ואיפ֫ת צדק. למה?
תכירו את התופעה המקראית נסוג אחור. הסבר התופעה בקצרה:
הברה מוטעמת היא הברה שבה אנחנו מגבירים את נשיפת האוויר בעת ההגייה. אבל כשיש רצף של הברות מוטעמות, נוצרת אי נוחות מסוימת לומר את המילה בגלל המאמץ הרצוף, ולכן ההטעמה של המילה נסוגה אחורה כדי לחצוץ בין ההטעמות האלה.
לכן:
מאזנ֫י צ֫דק (שימו לב להטעמות הקרובות: מאזנ֫י מלרע לצד צ֫דק מלעיל) -> מ֫אזני צ֫דק (ההטעמה נסוגה ל"מֹא" ועכשיו ההטעמות אינן קרובות).
אותו הדבר:
איפ֫ת צ֫דק (ההטעמות קרובות, מלרע ליד מלעיל) -> א֫יפת צ֫דק (ההטעמה נסוגה אחורה ל"אי").
עוד דוגמה לנסוג אחור:
וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה.
לא קר֫א ל֫ילה כי יש פה הטעמות סמוכות, ולכן: קר֫א ל֫ילה -> ק֫רא ל֫ילה.
כתיבת תגובה