על מקור המילים: להדר, מהדורה, הדרן, ביסקוויט.
ה"רגע" הזה חוזר אחורנית בְּדרך שיש ממנה חזרה, ובסופה אף נסתייע במהדורה חדשה של מחזור-התפילות כדי לבחון את שאלת החזרה בתשובה, וייתכן אף שתהייה גם הופעה חוזרת. והכל דרך המילים, שהמוצא לכולן הוא השורש ה-ד-ר שמקורו ארמי, ומשמעותו: לחזור. הָדַר = חָזַר (גם הצליל דומה, ולא במקרה), ואין לבלבל אותו עם הָדָר במובן של יופי והוד, וממנו כמובן גם נֶהְדַּר, מהוּדר ועוד.
לְהַדֵּר פירושו אם כן לחזור, גם לחזור בַּדרך וגם לחזור על פעולה. "מְהַדֵּר לו מה שקרא אתמול ומלמדו עוד פסוק" אומר רש"י. ואם חוזרים על דבר, כמו בהדפסת ספר שכל עותקיו אזלו מן השוק, או במשדר חדשות שחוזר אלינו כמה פעמים ביום – הרי זו מהדורה, אשר שמה מעיד שהיא חזרה על משהו. והמַהדיר הוא זה שהתקין למשל מהדורה חדשה של הספר. אנשי התוכנה מכירים את המהדיר כתרגום למונח compiler, שבלי להלאותכם מדי נאמר שהוא כלי תרגום בין שתי שפות תכנות. אבל, לאנשי המקצוע לא ברור אם המקור הוא מן הכיוון של מהדורה, כזו שהיא גרסה שנייה, חוזרת – או מן הכיוון של ההידור, לאחר שיפור ושיפוץ התוכנה הראשונה.
אבל הבלבול לא מסתיים כאן: "הֲדַרַן עלך מסכת ברכות והדרך עלן" מברכים בסיום כל מסכת משנה, כמו "ברכות" בדוגמה הזו. וגם כאן לא ברור מה לשייך לכל הדר והדר שבמשפט: יש המפרשים אותו כפשוטו "חזרנו עלייך מסכת ברכות וחזרת עלינו" אבל יש המפרשים אותו "נחזור עלייך מסכת ברכות, והדרֵך יהיה שרוי עלינו". כך או אחרת, השאלה חוזרת למקומה – ובארמית תלמודית: "הָדְרָא קוּשְׁיָא לְדֻכְּתָא", בדיוק ממקור זה. היום אומרים, באנגלית כמובן, back to square one.
רוצים שנחזור על הדברים? בעצם אתם מבקשים הדְרן, כזה שבו האומן שב לבמה וחוזר ומבצע את הקטע, או, אם תעדיפו את הפירוש של חוקר-המילים קליין, המדובר בעצם בהדר שלנו, וה"הדרן" המודרני נוצר בטעות מ"הדרן עלך" של המאה העשירית, הדָרנוּ עלַיך.
בשפות זרות זה פשוט יותר: שם מבקשים bis – המילה המקובלת להדרן של אמן – כאשר המקור הלטיני הוא bi, דוּ, שניים. לפני תנועה (vowel) ולפני האותיות c,s המילה bi נהיית bis – וכך קיבלנו למשל, את הביסקוויט, שכבר הזכרנו בהזדמנות קודמת, שהוא בלטינית panis bis coctus, "לחם אפוי פעמיים", ובמקור האיטלקי של המילה זה ממש נשמע כך: biscotto (ואחיו העבריים, הבּישקוֹטים).
חזרנו לשאלה המקורית – אבל האם חזרנו בתשובה? הביטוי חזר בתשובה בעייתי מאוד, ויותר מכך הביטוי הנגזר ממנו חזר בשאלה. "חזר בתשובה" אמנם מופיע בתלמוד, אבל שם גם מופיע הצירוף שנראה נכון יותר ומטעה פחות: "במקום שבעלֵי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדין". שהרי, התשובה בהקשר זה איננה מענֶה לשאלה (כגון answer או reply באנגלית) – אלא תשובה במובן של חזרה (מלשון לשוב): "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה" לפי הפיוט "ונתנה תוקף". מילון הצירופים של רוביק רוזנטל מציג את הגרסה שלו: "יוצא בשאלה הוא יהודי דתי שהפך חילוני. בעקבות חוזר בשאלה שנתפס כצירוף שגוי, שכן הפורש מן הדת אינו חוזר למה שהיה בעברו. הצירוף 'יוצא לשאלה' לא נקלט". והתשובה נראית הרבה יותר פשוטה: בעל תשובה הוא מי שעושה תשובה (ואם תרצו, חוזר בתשובה זו בכלל כפילות לשונית חוזר/שב) – והשאלה, כהיפוכה של תשובה, אינה שייכת לכאן כלל!
אתה יכול לשוב מדרכך הרעה, או להֵרגע מכעסך ("רַחֲמָנָא תּוּב מֵרֻגְזָךְ" אומר הפיוט בארמית ליום כיפור, שוּב מרוגזך), או לנצל את זכות התשובה או זכות השיבה, וגם לקבל משוֹב על מעשיך ואולי אפילו הִשָּׁבוֹן כספי משלטונות המס – אבל, אתה יכול לבחור גם להמשיך להשתובב, לעשות מעשי משוּבה ולהיות שוֹבב. כי השובב הוא זה שפנה, סטה, אם תרצו שב לכיוון הלא נכון. ובלבד שהכל יסתיים בשוּבָה ונחת, ומיותר לומר שוב שהמילה נגזרה מאותו שורש.
כתיבת תגובה