על מקור המילים: בולמוס, בול, בול פגיעה, בול דואר, בולדוג, בולדוזר, מבול, בולבוס.
מה הבּוּלמוס הזה להתעקש כמו בּוּלדוג-צַיִד כדי למצוא את הקשר בין צו של אפיפיור ובין הפרעות אכילה? בסוף הדברים תֵדעו אם פגענו בּוּל – או שהכל, סליחה, גללי-שוֹר.
נפתח בבּוּלמוס, שהוא רָעָב חסר-מעצורים, והוא-הוא הבּוּלִימיה המודרנית, boulimos במקור היווני, ומילולית מורכב מ-bous, שוֹר + limos, רעב. לַשור נחזור מייד, ונישאֵר בהפרעות האכילה: כמה יפה שמילה עברית נשמעת כמו מילה זרה באותה משמעות, והנה דוגמה נפלאה לכך, אשר למרבה הצער מופיעה במילונו של אליעזר בן-יהודה, ואין לה זכר במילונים מאוחרים יותר: בּוֹלְעָם כמו אַכְלָן, אומר בן-יהודה, וברבים בּוֹלְעָמִים. והוא מצטט מתוך ספרו של הרב והמלומד היהודי-איטלקי אברהם הרופא פּוֹרְטַלֶאוֹנֶה בן המאה ה-16: "והנשים שלנו קוראים לאנשים האכלנים בּוֹלְעָמִים מפני שכל מאוויים הוא להשתמש מבית הבליעה". והבולעם, עדיין לפי בן-יהודה, הוא גם בַּלְעָן או בַּלָּע, גרגרן שאוהב לאכול ולשתות הרבה ובמהרה: "עֵשׂו שהיה בַּלָּע ומכר בכוֹרתו בשביל בּליעתו" אומר עליו המדרש. ומן העבר השני, האנורקסיה, גם היא מן היוונית: an, בלי + orexis, תיאבון, חשק.
הבה ונסיר בּלבּוּל: כשאנחנו פוגעים "בּוּל" במטרה, אין לזה כל קשר לבול שמודבק על המכתב, אלא שפגענו ב-bull’s eye, בעֵין-השור, כלומר במרכז המטרה. ה-bull הזה כבודו במקומו מונח, והוא מוצא את נגזרותיו המילוליות במקומות רבים ושונים: החל בכלב בּוּלדוג, עבור בדחפור bulldozer (בולדוזר) וגם ב-bullish market כששוק המניות שועֵט למעלה – וכלה בגללי-שור, שלא לומר bullshit.
ובכל זאת, בּוּל היא מילה עברית, ושימושיה רבים: בּוּל במקרא הוא כמו יְבוּל; יש סוברים שעיקר משמעותו נזילת מים, ומכאן מַבּוּל (ולפי החוקרים, גם שֶתֶן בערבית); בּוּל היה שמו של חודש מרחשוון: "בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי"; וישנם בּוּל עץ וגם כינוי לגוּש, כגון של מֶלח. וישנו גם בּוּל-הדואר, שעם כל הרצון הטוב, ולמרות מה שאומר המילון האטימולוגי, לא אוּתַר קשר למילה ערבית כזו באותו מובן (חוץ מזו שמשמעה שתן…) – אבל ראה זה פלא, המילה מתחברת להפליא למילים אירופיות: באיטלקית francobollo, וגם bollo הם פשוט בול-דואר! המקור הוא המילה הלטינית bulla שהיא חותָם, כזה שהיו מצרפים למסמך כדי לאשֵר את האותנטיות שלו. האפיפיורים מוציאים "בּוּלָה" (שם למסמך כולו) ובו הכרזה אפיפיורית, והמסמך הזה תמיד "מבוייל" בחותם האפיפיורי. ומכאן קפיצת-דרך קטנה, אבל ממש אותו עניין ואותה מילה: ה-bulletin, הודעה קצרה בדרך כלל – בדיוק מאותו מקור. ומה תפקידו של הבול? לאַשֵר שדמי הדואר שולמו. וכמוהם גם הבולים שמדביקים על ניירות מסחריים (כמו בולי-הכנסה) שמאשרים כי המִסים בגין העסקה שולמו כדין. מעניין, שאיסוף בולים נקרא philately שפירושו ביוונית phil, אהבה + ateleia, פְּטוֹר ממס! פעם, את הוצאות המשלוח שילם הנמען, ועם תחילת עידן הבול, הדבקתו ציינה שהנמען פָּטוּר מתשלום.
נלך אחורנית בזמן למקור המילה: החותם הוא גוּש עגול, והמילה הזו מְשַמֶּרֶת את השורש הלשוני bol שהתגלגל לכל כך הרבה מקומות בלתי צפויים: בּוּלְבּוּס בעברית הוא סוג של בצל, גידול שיש לו תפיחה גלויה מעל האדמה ושורש נסתר, מן היוונית bulbos. בדרום, ליד הר צין, תמצאו את שדה הבּוּלבּוּסִים, משטח ענק של כדורי אבן גדולים, שנקראים באנגלית boulders. הצורה העגלגלה הזו נתנה את שמה לנורה החשמלית שנקראת באנגלית electric bulb. חוזרים לאיטלקית וללטינית: bolla היא שלפוחית, bollire פירושו להרתיח (ובאנגלית boil). ב-boulangerie, מאפייה בצרפתית, אופים את הלחמניות, ככרות הלחם העגול! ובל נשכח את המילה bullet שהחלה את משמעותה ככדור תותח. חוקרי הלשון מוצאים הֶקשרים מילוליים וענייניים בין שורש מילולי שהוראתו עגוֹל, ובין שורש מילולי דומה שהוראתו לְנַפֵּחַ, לִתְפּוֹחַ. ותאמינו או לא, המסע הלשוני הזה מביא אותם "בול" גם ל-balls, כדורים במובן המקורי – וגם לאיבר הזכרות phallus.
כתיבת תגובה