על מקור המילים: תותח, קנה, קנֵה מידה, קנון, קניון.
איוֹב המקראי בוודאי לא חשב שהמילה תותח המופיעה בפסוק "כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן" – אִזכור בודד של המילה בתנ"ך ובתורה שבע"פ – תהיה עם השנים לכינוי שגור של הערכה למישהו: "אתה תותח". המילה, שמקורה לא ידוע, נתפסה על ידי הפרשנים גם ככלִי-נשק, וגם כאבנֵי-תותח, ומכאן אולי הריבוי "כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח".
מהו החלק הבולט ביותר בתותח? הקנה כמובן, זה שממנו יוצאים הפגזים. הקנה, על כל מובניו בעברית, מציין משהו מאורך, לעתים קרובות חלוּל. קָנֶה הוא הגבעול החלול, ופרעה חלם "וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת", כלומר התאימו זו לזו. הקנה יכול להיות אותו צמח הגדל בגדות נחלים (אבל לא קנֵה-סוּף! קָנֶה וסוּף, כל אחד מהם צמח שונה). הרעיון של צינור, מקל, מוט, משותף לכל הביטויים שבהם נכללת המילה: מקנֵה מידה, על שם מוט ששימש למדידה, עבור דרך קָנֶה רצוּץ ובעיקר מי שהומשל למשענת קנה רצוץ, כזה שאינו יכול לעזור ואין לסמוך על עזרתו – וכלה באיסור "אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לוושט ויבוא לידי סכנה".
לסיום מתוק של החלק העברי: קנה סוכר, Saccharum officinarum למי שהמידע הזה ממש חשוב לו, שזקני הדור עוד זוכרים כיצד היו קונים אותו פרקים-פרקים מתוך מוט ארוך ומוצצים את לשדו המתוק. הוא מוּכּר הרבה יותר בשם "קיינעס". ואל ייראו הדברים פשוטים בעיניכם: "גוגל" הכל-יכול העלה בחכתו פסק דין במשפט שבו תבע פלוני מי שהשתמשו במילה "קיינעס" לתיאור המוצר שלהם, בעוד שהוא-עצמו רשם סימן מסחרי כזה למוצר שלו, סכך לסוכה עשוי מקני פפירוס המחוברים לצורת מחצלת. לא תאמינו, אבל הצדדים הצטיידו בחוות-דעת מלומדות של בלשני-צמרת (כל צד בבלשן משלו, כמובן), ביניהם נשיא האקדמיה ללשון, כדי להוכיח את טענתם. לענייננו, הנה מה שהם אומרים על מקור הקיינעס: "המילה נוצרה כאן בארץ, במעין 'שיבוש' של המילה העברית קנה בתוספת צורן הריבוי – ס (ונראה שבפי כמה דוברים קיימת גם צורת היחיד: א קיינע). לא מן הנמנע שהרוכלים הערבים שמכרו את קני הסוכר יצרו את המילה כדי לשוות לה צליל שיזכיר מילה ביידיש". ממש לא קוטלי-קנים!
להיכן נעלמו רעמי התותח?
cannon באנגלית ודומותיה בלשונות אחרות, בדיוק מאותו מקור: cane באנגלית, וקודמתה canna בלטינית, פירושן קנה, מקל, מקל-הליכה, וגם צינור. רק בתקופה מאוחרת התחילו להבחין בין cannon התותח – לבין canon המשוייך לנושאים דתיים. מהיכן? canon באחד מפירושיו הוא איש-דת, החי לפי המטה הישר (היום היינו אומרים: לפי הסרגל. rule באנגלית הוא חוק, כלל, ו-ruler הוא סרגל). כזהו ה-canonicus, איש הדת, וכזהו גם החוֹק הקַנוֹני, החוק הדתי ששייך לקנון, כלומר בקו מסוים. to canonize פירושו לצרף אדם לרשימת הקדושים של הכנסייה. וגם: החלטה של הכנסייה על סטנדרטים – קני-מידה! – בנושאים מסויימים, כמו השיפוט. קנוני הוא כל דבר השייך לקנון כתבי הקודש או לקנונים ספרותיים. והכל מאותה משפחת מלים קרובות ביוונית kanon, בעברית קנה, ועוד דומות להן מן האיזור – כולן מוט, מקל.
מגיע לנו להינפש מעט מעסקי הכנסייה, ואין טוב מלעשות זאת בקניון, לא אוסף של חנויות כמו של מר עזריאלי, אלא אפיק בין הרים וגבעות כמו Grand Canyon. וגם הוא מאותו שורש! canyon שואב כנראה את מקורו מן הספרדית-מקסיקאית cañon במובן של צינור, מקל חלול.
ולסיום, מוסיקה בשני קולות: כולנו שרנו במקהלת בית הספר את "מי ימלל גבורות ישראל" או "בים לבן קבוצת שחורים קוטפת". זהו קנון, שבו קבוצה אחת מקרב המקהלה שרה אותן מילים ואותה נעימה – אבל במרווח זמן אחרי קבוצה אחרת. איך הגיע הקנון לכאן? שוב, בעקבות היוונית והלטינית, canon שימש במובן של "כלל מקובל", ובמקרה הזה, מן המאה ה-16, הכלל שקובע כיצד הקולות השונים מתייחסים זה לזה מבחינת מרווח הזמן, אחידות הנעימה ועוד.
כתיבת תגובה