על מקור המילים: נחושת, נחושתיים, נחש נחושתן.
מה דעתכם על כך ששוטר צבאי ושוטר ניו יורקי חמושים באזיקים יצבעו את שערם לאדום-נחושת בטקס חינה, לאחר שעלו ברגל לפסגת המצדה? תמהים מה הקשר? מייד ייפתרו כל הניחושים.
הכל מתחיל ונגמר בנחושת, אותה מתכת שמלווה את התרבות האנושית כמעט מראשיתה, ומוזכרת כבר במקרא: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת". המחצב החשוב הזה, לא הגביל את עצמו לארץ ישראל, וכמה ממוקדי הצמיחה של הציוויליזציה האנושית קשורים בו. אחד מהם – ודווקא כאן הזיהוי הלשוני אינו חד משמעי – הוא האי קפריסין, שעשיר במרבצי נחושת, ויש מי שקושר את שמו למילה cuprum, נחושת בלטינית. אבל ייתכן מאוד שהקשר נמצא דווקא במילה היוונית kýpros שהיא לא פחות מאשר שמו של שיח ה"חינה", Lawsonia alba בשמו המדעי – שמפירותיו מפיקים כבר אלפי שנים את האבקה שערבובה במים מאפשר לצבוע את השיער והעור באדמדם-נחושת, הלא היה החינה. קִפצו כמה מאות שנים קדימה, ותקבלו את השוטר הצבאי (מם-צדיק כפי שהוא נקרא פעם), שכל לא-אוהביו כינוהו "בְּראסוֹ", וזה מפני שהשוטרים הצבאיים נדרשו לצחצח את תגיות המתכת שנשאו על כותפותיהם במשחת BRASSO, שנקראת כך מפני ש-brass באנגלית הוא סגסוגת נחושת ואבץ שממנה היו הכותפות עשויות – וממנה עשויים גם כלי-נשיפה, שנקראים לכן brass. למתכת זו אנחנו קוראים בעברית פְּלִיז, וגם אם זה מפליא, אכן זו עברית – מן הארמית פְּלִיזָא (התרגומים לא תמיד עקביים: לעתים brass נקרא פליז, ולעתים ברונזה, ארד בעברית, שהיא בעצם סגסוגת של נחושת ובדיל). המקרא גם יודע לספר על נחושת-קָלָל, אך החוקרים אינם יודעים מהו מקור המילה.
בערבית, נחאשׂ היא נחושת, והזמר דוד ד'אור, כשעִברת את שמו מנחייסי, בחר לשדרג גם את המתכת מנחושת לזהב – והיה ל-D’Or, זהבי.
עסקנו בשוטרים צבאיים? אין מה לקפח את השוטרים הניו יורקיים אשר הסוֹפר דימוֹן רַאניון, מלך סיפורי הברנשים והחתיכות, הנציח אותם (הביטוי היה עוד הרבה לפניו) כ-cops על שם כפתורי הפליז שבמדיהם. המתרגם הנפלא אליעזר כרמי העדיף להשאירם "כפתורים". ויש טענה שהמילה נובעת בכלל לא מנחושת וסגסוגותיה – אלא מהפועל שפירושו לתפוס, ו"הודבק" לשוטרים אנגליים.
ומה מחזיק כל שוטר בתרמילו פרט לשרביט המפכ"ל? אזיקים, הלא הם נחושתיים בעברית: "וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסיּרִים {הָאֲסוּרִים}", נאמר על שמשון הגיבור.
נחזור לקפריסין: בעקבות המסחר הבינלאומי, הנחושת נקראה תחילה aes Cyprium שפירושה "מתכת קפריסין". לימים, השם קוצר בלטינת ל-cuprum (ומכאן הסימן הכימי של המתכת Cu), ואילו aes הפכה עם הזמן באנגלית ל-ore, עַפרָה, כמו עַפרַת-ברזל, עַפרַת-נחושת.
ובמקורותינו, קפריסין הם הניצנים של שיח הצָלָף (ברבים צְלָפִים, אלה הפירות הקטנים שמוחמצים ומעשירים מאכלי בשר ואחרים), והשם המדעי הוא Capparis ובאנגלית capers. המקורות מזכירים גם את יין קפריסין שהיו שורים בו ציפורן כדי להעצים את הקטורת, וריחה הגיע מירושלים עד יריחו.
ובשלב זה אנו נחוּשים בדעתנו לחבר בין הנחושת לנָחָש – ואת זה עשה בשבילנו כבר משה רבנו שיצר את נְחֻשְׁתָּן, הלא הוא נחש הנחשת: "וַיַּעַשׂ משֶׁה נְחַשׁ נְחשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחשֶׁת וָחָי". ומאז, הנחש קשור לעולם הרפואה – למשל בסמל חיל הרפואה של צה"ל, וכמוהו בדיוק סמלו של אסקלפיוס, אל הרפואה במיתולוגיה היוונית. אבל, לנחש, "עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים" זוכרים בעיקר את החטאתה של חווה אימנו בגן עדן, ולכן נאמר לו: "אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ" ואולי אף חמור מזה: "וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה"; בזה אפילו נחש לא יכול לעמוד – ולכן הוא זוחל… לא לחינם הוא נקרא serpent באנגלית מ-serpere, לזחול בלטינית. ובטוח שגם מי שבחום של מדבר יהודה עולה ב"שביל הנחש" למצדה, לא זוכר לו טובה.
כתיבת תגובה