על מקור המילים: מענה, יען, למען, עניין, עונה, עינוי, תענית, עוני, עני, עַנּוֹת, רפליקה.
מתי, אם לא בעשרת ימי תשובה, אנחנו חייבים לעצמנו כמה תשובות שיש בהן מענֶה לעניין התשובה?
נתחיל במַעֲנֶה, שהוא מן השורש ע-נ-ה במובן של להשיב. מכאן ספרי יַעַן, אנציקלופדיות בעברית שלא השתרשה, כאלה הנותנים מענה בנושאים שונים. במקור, פירוש המילה יען היה כוונה, ולכן הביטוי יען כי פירושו מפני ש, בגלל הכוונה.
אבל בכך ענינו רק על הסתעפות אחת של השורש ע-נ-ה. השנייה, שגם לה יש מקבילות בלשונות האזור, היא של להיות עסוק, ומכאן המילים למַעַן וגם עִנְיין. וממנה גם נגזרה המילה עוֹנָה. בעברית המקראית עונה קשורה לאחת מחובות הבעל לאשתו שנלמדות מן הפסוק "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע", ונראה כי הפירוש היה עיסוק תקופתי בעונתה, בתשמיש-המיטה. וכולם אוהבים לצטט את הרמב"ם שקבע את התדירות לפי עיסוקו של הבעל: "בני אדם הבריאים הרכים והענוגים, שאין להם מלאכה שמכשלת כוחן, אלא אוכלין ושותין ויושבין בבתיהן – עונתן בכל לילה". מאוחר יותר התקבע הפירוש המרחיב יותר של עונה כתקופה המיועדת למַטָּלָה מסוימת (כמו עונת הבחינות או עונת הקציר, וגם לארבע עונות השנה). מעניין שגם season האנגלית ודומותיה בלשונות אחרות, באה ממקור דומה: המקור היא הלטינית satio, זריעה, והמילה לעונה נקבעה על בסיס עונת הזריעה מהיותה העונה החשובה ביותר. והפועל האנגלי to season במובן של להוסיף טעם, לתבֵּל, בא גם הוא מהתפיסה שהפירות מגיעים בעונתם לשיא טעמם ובשלותם.
אבל בזה לא תם מסע העינויים, כי מן השורש ע-נ-ה גם הפועל לְעַנּוֹת, וממנו גם התענית – ואפילו העוני והעניים. הנה מה עליך לעשות כדי לעזור להם, לפי הנביא ישעיהו: "וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם". אלה העניים, אמר אחד מחז"ל, אוכלים לחם עוני שנקרא כך על שום עינוי שנִתְעַנו במצרים. ופירוש אחר דווקא מקשר בין העני שאין לו דבר ומגיע מתוך כך לענווה ואומר: "וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַמַּצָּה לֶחֶם עֹנִי דַּיְקָא, בְּחִינַת הַכְנָעָה וַעֲנָוָה".
"לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים" שורר יהודה הלוי בשירו הנפלא "ציון הלא תשאלי". הוא התכוון לעֱנוּת, המצב הרע של ציון, בהקשרים הקודמים של העינוי – אבל מביא אותנו לפירוש הנוסף שהוא: לשיר. עַנּוֹת, המופיעה במקום אחד בלבד במקרא, פירושה שיר, וזה המקור לביטוי המשמש אותנו גם היום: "וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ".
מעניין, לא? מעניין כמובן מן השורש הזה, בהקשר שכבר הזכרנו של התעסקות, עסק, עניין.
התשובה האנגלית למענה העברי היא answer שיש רואים בה צירוף של and (מהשורש של anti, נגד) + swear, להישבע. כלומר, התשובה היא סוג של תשובה בשבועה לאישום. מילה אחרת היא reply מהלטינית replicare, לחזור, לשוּב (בדיוק כמו בעברית להשיב תשובה), ומכאן כמובן גם הרֶפְּלִיקָה, שהיא התשובה על במת התיאטרון – וגם העתק, כגון של חפץ אומנות. ואחרון הוא הפועל to respond, ומי שחייב למישהו תשובה גם אחראי כלפיו ולכן הוא responsible, ולכן גם תכתובת דו-כיוונית היא קורספונדנציה, והכתב בשטח הוא ה-correspondent של העיתון.
והיזהרו מאוד במתן התשובה שלכם, כי היא יכולה להביא אתכם עד מתחת לחופה: spouse באנגלית, sposa באיטלקית, épouse בצרפתית, כולן האישה הנשואה או הנישֵׂאת (ומילים דומות-מקבילות לגברים באותה סיטואציה), מן השורש הזה spondere, להשיב, להבטיח בחגיגיות. ואם אינכם בין הנישאים, אולי תממנו את הטקס ותהיו ה-sponsor שלו, כמובן מאותו שורש של זה שהשיב ונתן הבטחה חגיגית.
כתיבת תגובה