על מקור המילים: נגר, סילבן, סילביה, סילבסט, קרש, קרישה, קריש דם.
רוצים להחמיא למישהו שהוא אדם חכם ובעל תחבולות? פשוט אִמְרוּ לו שהוא נַגָּר: "מה נַגָּרין הם ישראל, שיודעים לרצות את בוראם" אומר מדרש רבה.
נגר בן-נגר הוא, בהשאלה, חכם בן-חכם. זהו אחד המקצועות העתיקים וגם המכובדים ביותר. די שנזכור את נוח בונה התיבה שהקב"ה אמר לו, שוב לפי מדרש רבה: "נגר היית, ואִלוּלֵי בריתי שהיתה איתך לא היית יכול ליכנס לתיבה", לאמר שמזמין העבודה הוא בכל זאת חשוב יותר מן האמן המבצע…
המילה נַגָּר קרובה למילה נֵגֶר (ולפי כתיב אחר נֵיגֶר), שהיום אינה בשימוש, והיא קורָה של עץ "ישימוה לרוחבה של דלת סגורה וייכנס הקצה האחד של הקורה בחוֹר המזוזה מעֵבר מזה והקצה השני בחור המזוזה מעֵבר מזה, ותמנע הדלת מהיפתח". הבְּריח הזה, המנעוּל של פעם, היה חלק בלתי נפרד מן הבית וציודו: לפי הגמרא, "המשכיר בית לחבירו, המשכיר חייב בדלת, בנֵגֶר ובמנעול". על יריחו נאמר שהיא נְגָרָהּ של ארץ ישראל לפי שאמרו "אם יריחו נכבשת, כל הארץ נכבשת".
לא רק דיני השכרת דירות מלמדים אותנו המקורות בנושא, אלא גם דיני בטיחות בעבודה ואחריות כלפי צד ג': "נכנס לחנותו של נגר שלא ברשות, יָצְתָה בְּקַעַת [שבב, נתז עץ] וטפחה לו בפניו, פָּטוּר. אם הכניס בִּרשות בעל חנות – חייב".
המקורות אולי מייחסים לנגר כושר המצאה וכשרון, אבל אותו מקצוע עצמו שימש גם כדי לקנטר. "ספר שעשועים" המרתק שכתב הרופא יוסף בן מאיר אבן זבארה בברצלונה בסוף המאה ה-12, מביא את סיפורה של אשת חרש-העץ, שאחרי זוגיות שלֵווה מתחילה לקנטר את בעלה הנגר ואומרת לו: "אבי ז"ל היה במלאכה הזאת יותר אומן ממך כי הוא היה נוגֵר עציו בשתי ידיו… ואתה לא תוכל לנגֵר כי אם בידך הימנית". הנגר המקונטר ניסה לנגר בשתי ידיים, אבל לא הוא הרוויח מכך – ועוד פחות אשתו המקנטרת: "וירם הכסיל את ידו השמאלית במעצד [גרזן-נגרים] להכות על העץ, ויך על בוהן ידו הימנית ויכרתהו. ויקם בחמתו ובחרון אפו ויך במעצד על ראש אשתו ותרץ גלגלתה ותמת". אל דאגה, הוא הובא למשפט ונרגם באבנים.
כמקצוע כל כך קדום ומכובד, אין פלא שהוא מיוצג היטב ברשימת השמות. ראשית, כמובן, נגר ונג'ר שלנו ושל שכנינו. האנגלית carpenter והצרפתית carpentier הן מן הלטינית carpentarius שפירושו עושה-עגלות, מפני ש- carpentumהיא כרכרה דו-גלגלית, ככל הנראה קרובה במוצאה ל-carrum, עגלה, כרכרה, שממנה נוצרו cart וגם car באנגלית. נגר כפי שאנחנו מכירים אותו היום, הוא באנגלית cabinetmaker, בעוד ש-carpenter שמוּר לנגר-בניין – בדיוק כשם שבגרמנית נגר הוא Zimmermann שבונה חדרים (צימרים בכלל, ולא רק כאלה עם ג'קוזי מפנק ונוף לשקיעה…), וזו התפתחות מ-Zimber, עץ לבנייה (קרוב למילה האנגלית timber באותו מובן). הנגר הגרמני ה"רגיל" הוא מר טישלר, מ-Tisch (שולחן).
בארצות הלטיניות הלכו למקור ונוצר falegname באיטלקית, חרש עץ: fa (עושה) + legname (עץ) מן הלטינית lignum, עץ – שממנה נגזר גם לִיגְנִין, ובעברית עֱצָן, חומר דמוי נייר עבה ורך המשמש כמילוי בין הבד העליון והבטנה בבגדים (מעילים וכו') וכן כחומר סופג וכתחליף לצמר גפן. lignum הלטינית היתה במקור עצים שמקוששים ואוספים לשריפה, מאותו שורש שהתגלגל גם ל-legere, לקרוא (כי הקריאה היא כמו איסוף), lecture הרצאה (כי הדיבור הוא כמו איסוף) וגם election, בחירה, שגם היא ברירה מתוך, איסוף.
ועוד מן הלטינית המילה silva או sylva שפירושה יער, עץ – וממנה קיבלנו את השמות סילבן, סילביה וסילבֶסטר, וגם את חבל הארץ טראנסילבניה, מעֵבֶר ליערות.
ומה יעשה הנגר מן העץ כדי להשתמש בו? הוא ינסר אותו לקרשים, כמו אלה שהוזכרו כבר בפרשת המשכן: "וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים", ולמרות שבחום של מדבר סיני קשה לחשוב על כך, הקֶרֶש הוא קרוב מילולי של השורש ק-ר-ש מלשון קרישה (כמו רגל קרושה, ולהבדיל קריש בדם) שהיום משמש במשמעות של לקפוא, להתמצק, אך במקור הפירוש היה לחתוך, לבַקֵּעַ, בייחוד עץ. וקרוב מילולי אחר שלו הוא השורש ק-ר-צ, כגון "מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם אָנִי" בספר איוב.
כתיבת תגובה