על מקור המילים: גימנסיה, פרדס, אקדמיה, מכללה, אוניברסיטה.
היכן צומחים האקדמאים? תחילה בגן שבו מלבלבים ילדים, ואחרי שהם נובטים – במטע. כל זה בתנאי שהזאב לא מתנכל להם בתיכון. מה הקשר? הכל יתבאר בהמשך.
גן הילדים הוא המצאה חדשה יחסית. בעולם הקדום וגם לאחר מכן חשבו שהחינוך הפורמאלי צריך להתחיל בגיל הנעורים. את רעיון גן הילדים – ואת השם Kindergarten, (בגרמנית, וכך השתרש גם באנגלית) – הגה הפדגוג הגרמני Friedrich Fröbel בראשית המאה ה-19. איש רב-פעלים זה, בעצמו חשׂוּך-ילדים, הבין שהיכולות והצרכים החינוכיים של ילדים רכים מחייבים להקים מוסדות-חינוך מיוחדים להם. ב-1837 הוא הקים את גן הילדים הראשון בעולם, ורק עשרים שנה אחרי כן נפתח הגן הראשון בארצות הברית, וגם הוא נוהל בגרמנית מפני שיסדה אותו תלמידה שלו.
יצאנו מן הגן – ונכנסנו ישר לתיכון, שנקרא Lyzeum בגרמנית, lycée בצרפתית, liceo באיטלקית ועוד – כולן נגזרות מן היוונית Lykeion שהיה גן או פרדס ובו חלקים מקורים, ליד אתונה, שם אריסטו הרביץ תורה בתלמידיו. גם בארה"ב של המאה ה-19 השתמשו ב-lyceum, הצורה הלטינית של המילה, למוסדות שתמכו בקיום הרצאות פופולאריות בתחומי מדע וספרות. בעצם, במקום היתה גימנסיה, שמייד נעמוד על טיבה הלשוני, ואת השם lykeion היא לקחה מן המילה היוונית lykos, זְאֵב, וזאת מפני שבסמוך לה עמד מקדש של מיודענו האל Apollo Lyceus, אפולו הורג-הזאבים. זה משהו משפחתי אצלם, כנראה, כי גם אביו, זֶאוּס, באחד מן הכינויים שלו, נקרא Zeus Lykaios, זאוס-זאב. הליצאום היה כאמור גימנסיה, שעל מקורה הלשוני כבר עמדנו בהזדמנות קודמת: gymnazein ביוונית פירושה להתאמן בעירום, והגימנסיה היתה המקום שבו הודגש נושא האימון הגופני, בעירום כמובן, כמנהג הימים ההם.
לא רק היוונים קנו דעת במטע-עצים: לפי התלמוד, ארבעה נכנסו לפרדס, אחד הציץ ומת [בן זומא], אחד הציץ ונפגע [בן עזאי], אחד הציץ וקִצץ בנטיעות [אחֵר, אלישע בן אבויה], ואחד נכנס בשלום ויצא בשלום [רבי עקיבא]. הפרדס הזה אולי היה פרדס אמיתי – מילה פרסית במקורה, גן-עצים, שהתגלגלה גם ל-paradise, גן עדן – ואולי, כמו בפירוש מאוחר, בעצם ראשי תיבות של פשט, רמז, דרש וסוד, ארבעת השלבים שבהם צריך להתקדם הלומד תורה. ויש מי שדרש את הפרדס כלימוד חָכְמוֹת חיצוניות ובמיוחד פילוסופיה, בעקבות הרמב"ם שמזהיר "אין לו לאדם ליכנס בפרדס אלא אם כן מילא כרסו בבשר ויין": לימוד משנה ופוסקים צריך לבוא לפני לימוד תורת הסוד.
יצאנו מפרדס אחד – ומייד נכנסים לאחר, הפעם הפרדס האקדמי. מפני שאקדמיה, היא בסך הכל שמו של המקום שבו היה הפרדס של מר Akademos, לא רחוק מאתונה. בנחלתו של מר אקדמוס דנן שכן בית הספר שבו הרביץ תורה חכם יווני אחר, אפלטון. הנה כי כן, לא רק באוניברסיטאות שלנו, הבניינים קרויים על שם אצילי-ממון, והחופש האקדמי המפורסם נשען היטב היטב על הטייקון של אותם ימים. בניגוד לאוניברסיטה, דווקא האקדמיה הפכה למילה זולת-שימוש, שאין כל מגבלה בהצמדתה לסוגי פעילות שונים: החל מפרסי האקדמיה ליוצרי-קולנוע, עבור דרך האקדמיה המכובדת ללשון העברית והאקדמיה הצרפתית המהוללת – ולצידן נמצא גם אקדמיה לנגרוּת, שהמורים בה הם ממש לא פרופסורים.
גורל דומה פוקד גם את המכללה (כל מי שמקים בית ספר למשהו קורא לו מכללה), אבל לא את המילה אוניברסיטה, והרי מכללה – הכוללת הכל – היא בעצם העברית לאוניברסיטה, שהיא תולדת הצירוף unus (אחד, יחיד) + versus (לפנות, להפוֹך), ההופך לאֶחד. האוניברסיטה היא יצירת גוף אחד מאנשים שונים, מורים ותלמידים, קיצור של הלטינית universitas magistrorum et scholarium.
כתיבת תגובה