על מקור המילים: קרתני, נטורי קרתא, קרת, קריה, פרובינציה, פרובינציאלי, קוֹרוֹת, קורות חיים, מקרה, תקרית, נקרָה בדרכו, אקראי, קֶרי, בעל קרי, מגנה כרטה, קרטון.
האם זה קַרְתָּנִי מדי לחשוב שמה שקורה בקריית-מוצקין אינו אקראי? אולי, אבל מה שאיננו מקרי הוא המקור המשותף לכל המילים האלה.
קרתני – בן-עיירה, פרובינציאלי – בא מן המילה קֶרֶת שהיא עיר, מן המקור הארמי קַרְתָּא, שמתפרשׂת לה בכל אגן הים התיכון. בירושלים נמצא מעוזם של נטוּרי קרתא, מילולית "שומרי העיר". החרדים בעיר נאבקו למנוע את פתיחתו בשבת של "חניון קרתא", שנקרא כך מפני שהחברה לפיתוח מרכז ירושלים נקראת קרתא.
אבל, אם נרחיק מערבה נמצא אותה מילה בשמה של העיר הקדומה קַרְתָּגוֹ בממלכת נוּמידיה, היום תוניסיה במערב יבשת אפריקה. קרתגו היא הצורה הרומית של קַרְתְּ חַדַשְתְּ בפניקית, "העיר החדשה" בעברית, כי את העיר יסדו במאה ה-9 לפני הספירה מתיישבים פניקיים מן העיר צור. הם הביאו איתם את האמונה באל שלהם מֶלְקַרְת, שזהו בעצם מלך קרת, כלומר מלך העיר. שמו של האל התגלגל גם בחמילקַרת, הלא הוא אביו של חניבעל, אויבם המר של הרומאים. לבני קרתגו ולרומאים היתה יריבות קשה, שהוכרעה באחרונה מבין שלוש המלחמות הפּוּניוֹת בשנת 146 לפני הספירה. מדוע פּוניות? כי זו הצורה הרומית של פניקים. מאז נותר הפסוק בן האלמוות "מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו" ובמקור: "Ceterum censeo Carthaginem esse delendam”. זה המשפט שבו היה המדינאי הרומי קאטו הזקן חותם כל נאום של בפני חברי הסנאט.
במקורות, קרתני הוא פשוט מי שגר בעיירה, ממש כשם שמי שגר בפרובינציה היה – לפני שהדביקו את הפירוש המזלזל בקרתני ובפרובינציאלי – מי שגר בשטח שהיה נתון לשלטון רומי, פרובינציה. וגם אם לאזור הזה קוראים Provence בצרפת, הוא לא פחות פרובינציאלי.
קרתגו לא היתה העיר היחידה שמשמרת ונוטרת בשמה את קרתא הארמית: Cirta, עיר-עָבָר חשובה ובירתה של ממלכת נומידיה (באלג'יריה של ימינו) – ועד קַרְטָחֶנָה, הצורה הספרדית של השם, שתמצאו בספרד וגם בקולומביה.
חוקר המילים קליין אומר שקֶרֶת וקִרְיָה, עיר, שתיהן מאותו מקור, השורש ק-ר-ה, במשמעות של מפגש, מה שקורה. ומאותו שורש גם קוֹרוֹת (כמו בצירוף קורות חיים) וגם מקרה, תקרית, נקרָה בדרכו, אקראי – ואפילו "בעל קרִי", מי שיצאה ממנו שכבת זרע, לפי הכתוב בספר דברים: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה".
האם יש קשר בין קרתא למַגְנָה כַּרְטָה? חַרְטָה בַּרְטָה! (דבר הבל, לפי המילון של רוביק רוזנטל). רק הצליל דומה, אבל אם כבר הגענו אליה נאמר מילה או שתיים גם עליה.
המגנה כרטה היא כתב הזכויות שנאלץ המלך ג'והן "ללא ארץ" (Lackland) לתת לאצילים שלו בשנת 1215, מסמך שהוא ראשית המגבלות החוקתיות על מוסד המלוכה. הכרטה היא מ-charta, נייר בלטינית, ומכאן הדרך פתוחה למלים שונות כולן מאותו עולם-תוכן: יש לנו card שהוא גם קלף-משחק – וגם credit card. ויש לנו תפריט à la carte במסעדה, שבו אנו בוחרים כרצוננו, להבדיל מ-menu קבוע. ויש לנו תעודת זהות שהיא Carte d'identité (עד לפני שנים לא רבות, השפה הרשמית הזרה בישראל היתה צרפתית, וזה היה הנוסח בתעודת הזהות!) ויש לנו טיסות charter שפועלות מכוחו של מסמך-הרשאה. ויש לנו chart שהיא טבלה וגם מפה – ומכאן מדע המיפוי קרטוגרפיה. ויש לנו cartridge, תרמיל הקליע הנורה מן האקדח, שהחל את דרכו כגליל של נייר שלתוכו הוכנס אבק-השריפה. וכמובן הקרטון שנוצר מן הנייר – וה-cartoon, הקוֹמיקס, שהחל את דרכו המילולית כציור-סקיצה על נייר קשה. וכמובן ה-cartel שהיה מסמך כתוב בין גופים, והיום ידוע כהגבל עסקי שדבק בו ריח רע.
אולי זה קצת קרתני לחבר בין חניבעל לקומיקס, אבל גם מסע של אלף מילים מתחיל במילה אחת.
כתיבת תגובה