על מקור המילים: מתח, אמתחתנו, טטנוס, טון, בריטוֹן, טנדר.
ה"רגע" הזה יחזיק אתכם במתח גם כשיעסוק בהתעמלות-מכשירים, בגרבי-גברים או בבועות-סבון. וכדי לא למתוח אתכם יתר על המידה נתחיל את המותחן על השורש מתח, שהטיותיו ונגזרותיו כולן בהקשר של מתיחה, הארכה, ההיפך מקיצור.
"הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת" נאמר בספר ישעיהו, וכבר מתחנו קו בין שמיים לאוהל (וכדי לשמור על מתח, לאוהל עוד נחזור בהמשך). לא רק כפועַל משמש השורש הזה: מֶתַח הוא אותו מוט אופקי, מתוּחַ בין שני עמודים, שמשמש לביצוע תרגילים בהתעמלות-קרקע. אבל, מתח הוא גם כוח החשמל, כגון זה שבעמודי מתח גבוה. מתח-פָּנִים (surface tension) הוא מונח מתחום הפיזיקה, המתאר את התנהגות פני השטח של נוזלים כיריעה אלסטית, השואפת לפנֵי-שֶטַח מינימליים; חִשבו למשל על הדרך שבה מתהוות ומשתנות בועות-סבון.
ויש באמתחתנו (כמובן מאותו שורש!) עוד צירוף מעניין: יעקב מברך את בניו לפני מותו ואומר על יוסף "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ". כזכור, אשתו של הבוס פּוֹטִיפָר ניסתה לפַתות אותו, והסיפור הסתיים בכך שהוא סירב "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה". אומרים המפרשים: נמתחה הקֶשֶת, בהשאלה, לשון נקייה: נזדקף האיבר. "אמר ר' שמואל: נמתחה הקשת וחזרה" ולכלל מעשה לא הגיע. ופירש ה"כלי יקר": "נתגלגל הדבר שבאתי בין שטופי זימה וקרה לי מקרה באשת פוטיפר שכבשתי את יצרי ועל ידי זה זכיתי להיות רועה ישראל זן ומפרנס".
למתוח, באנגלית to stretch – ומכאן גרבי סטרֶץ', שהיו בשעתם חידוש גדול ביכולת ההימתחות שנועדה למנוע מהם "לנזול" לכיוון כף הרגל. באנגלית "מתחו" את המונח גם לכיוונים אחרים: stretcher היא אלונקה (בוודאי מפני שבמדרש רבה נאמר: "הֵביאו לו מטה ארוכה התחיל פושט עצמו ומותח אבריו"…) ו-stertcher הוא גם מה שתורגם לעברית קוֹשֶרֶת, אותה קורת עץ או מתכת המחברת בין רגלי השולחן בדרך כלל בחלק התחתון שלהן, כדי למנוע מהן פישוק רחב שיביא ח"ו לקריסת השולחן כולו. stretch הוא גם קרוב מילולי של strain, גם הוא מתיחה חזקה, נֶקע.
tension שהוזכר קודם, מתח באנגלית, הוא מן הלטינית extendere, שאת נגזרותיה נמצא במקומות ובמובנים שונים: החל מ-extension, שלוּחה – וכלה ב-intention, מן הפועל to intend, להפנות את תשומת ליבו של מישהו. וכמובן גם attention שהיא תשומת הלב. tendency היא נטייה, הליכה לכיוון מסוים, ו-pretend, להעמיד פנים, גם היא מכאן: להציב קדימה, לייחס. זה הכל? ממש לא! טֶטַנוּס, החיסון הידוע, הוא מן היוונית tetanos, פִּרְכּוּס שרירי, מילולית מתיחה. טוֹנוּס הוא מתח השרירים – אותו טונוס שהתגלגל ל-tone (טון), ולמונוטוני, צליל שווה-מתח של המיתר, ולקול בריטוֹן. ומתחום אחר לגמרי: tender, מִכְרז באנגלית, גם הוא מכאן: להציע, "להגיש קדימה". כלי הרכב טנדר היה במקורו דווקא קרון של מים ודלק, tender locomotive שנגרר אחרי הקטר. "טנדר קרוֹסלי", רכב שירות למטוסים, היה בשימוש הבריטים, וכך התאזרח אצלנו "טנדר" כשם גֶנֶרי לכלי רכב ארוך להובלות.
ואם יש מתיחוּת – יש סיכוי גם להפשרה, וזוהי ה-detente שהיתה בעבר מילת-קסם בדיפלומטיה הבינלאומית, מורכבת ממילת השלילה de + נגזרת של tendere.
אל נא תמתחו עלי ביקורת אם לא נאריך ברשימת המונחים, שגם כך עשינו לה מתיחת-פנים נאה.
חוזרים לאוהל מספר ישעיהו, מראשית הדברים: tent באנגלית ו-tenda באיטלקית הריהם אוהל, ומאחוריהן הרעיון של מתיחת היריעות מעל מסגרת האוהל. וכיוון שהאוהל יכול לשמש לא רק למגורים אלא גם למסחר, בספרדית הרחיבו את המשמעות ו-tienda היא גם אוהל וגם חנות. אגב, מילה אחרת לחנות היא almacén (ובפורטוגזית armazém) שהיא כמובן אל-מחסן, מערבית.
כתיבת תגובה