על מקור המילים: מקברי, מכבי, מכבים, כוריאוגרפיה.
האם זה נראֶה לכם סוּג של הוּמור מָקַבְּרִי לקשוֹר בין החשמונאים למחזמר "שוּרַת המקהלה"?
לא, אם אתם מאמינים לדעה הרווחת ביחס למקור המילה מָקבּרי, שכידוע מתקשרת עם מוות וגופות. ראשיתה, ב- La Danse Macabre – ריקוד המוות – ציור קיר שצויר בכנסייה פריזאית בראשית המאה ה-15. העיתוי חשוב מאוד: אירופה היתה אז כמה עשורים בלבד אחרי "המוות השחור", מגיפה שכילתה בין רבע למחצית מתושבי היבשת, ופגעה קשה גם באסיה (בסין לבדה מתו 35 מיליון איש). בשנות המגיפה 1347-1351 היו התפרצויות אנטי-יהודיות קשות, עם האשמות שהיהודים, איך לא, גרמו אותה במזיד. אז גם נולדה המילה קַרַנְטִינָה, המשמשת עד היום לציין הֶסגר תברוּאי על אנשים ובעלי חיים: quaranta giorni הם באיטלקית 40 יום, משך הזמן שנדרשו אוניות לעגון מחוץ לנמל כדי לוודא שאינן מביאות עימן את המגיפה. עולם התרבות התעשר ב"דֶקָמֶרוֹן" של בּוֹקַאצ'וֹ המסַפּר על צעירים הבורחים מתלאות-המגיפה בעיר. אז גם נולד "ריקוד המוות", שֵם כולל ליצירות אומנות (שירה, ציורים ועוד) שבהן מרקדים אנשים לצד שלדים, ולא נפקד גם מקומו של מלאך המוות הנושא חרמש כדי לקצור אנשים.
ומהיכן המקברי? אחד ההסברים – ולא המקובל שביניהם – הוא שהמקור הוא בשורש העברי והערבי ק-ב-ר, שאין צורך להסביר את הקשר שלו לנושא.
אבל, וזו ההפתעה: הקשר הוא לא אחר מאשר למכבים שלנו! טובי המקורות האטימולוגיים אומרים, כי macabre, מוזר ככל שזה נשמע, בא מן הביטוי הלטיני Machabæorum Chorea שפירושו "ריקוד המכבים"! שוב היהודים אשמים בכל דבר? ומה בכלל הקשר? הטוענים כך אומרים שהאירופים חיברו בעיני רוחם את סצינת המוות עם טקס מוות פולחני (קידוש השם?) של המכבים, בעקבות תיאור מותו של אלעזר שדקר את הפיל (במאמר מוסגר: לפי עדות אחרת, כנראה אמינה יותר, הוא לא מת כמתואר – אלא טבע בפֶרֶש של פילים). ועוד אומרים, שיהודה (ה)מכבי נתפס באירופה במשך מאות שנים כגיבור, ובל נשכח שהמלחין הֶנדֶל הקדיש לו אורַטוריה. המכבים שלנו התגלגלו, שלא בטובתם, לריקוד המוות האירופי, dance macabre (בגרמנית Totentanz). השימוש במילה מקברי כדי לציין משהו שחור ואפלולי, כמו הומור, הוא מאוחר יותר.
ב-Chorea Machabæorum, מלבד המכבים, אנחנו מבחינים ב-Chorea שמזכירה לנו גם את ה-chorus, וביוונית khoros, שהיא להקת זמרים ורקדנים, וממנה המקהלה המוּכֶּרת לנו היום (באנגלית choir) וזה כמובן הקשר לכוריאוגרפיה וגם לצורה מוזיקלית הנקראת קוֹרָל. Chorea התגלגלה גם לרפואה כשם להפרעה במערכת העצבים המאופיינת בתנועות בלתי-רצוניות.
בפסקה קוֹדמת נכתב יהודה (ה)מכבי, ולא במקרה. אבא בנדויד, מעצב העברית של "קול ישראל", כתב כי מכבי היה רק אחד – יהודה. לכל אחד מבניו של מתתיהו הכהן היה כינוי משלו: יהודה היה מכבי, אבל שמעון היה תרסי, יוחנן גדי וכך הלאה. כתב בנדויד: "אין הצדקה שאנחנו נקרא לכולם 'מכבים'. לא היו מכבים. כל צורת הריבוי הזאת מוּפרכת. היה 'מכבי' אחד, והוא יהודה". וגם לא יהודה המכבי, אלא פשוט יהודה מכבי. רק בגלל מעשי הגבורה שלו פשט השם מכבי על כל הספר, ועל פי הספר הרחיבו את השם על כל המשפחה. וגם לא ברור כלל אם היה מכבי – או מַקַּבִּי/מַקָּבִי מלשון מַקֶּבֶת, פטיש – כפי שנכתב בתרגום לארמית. מי שקושר את שמו של יהודה למקבת, מזכיר את Charles Martel ("פטיש", כי נאמר עליו שהיכה את המוסלמים בפטיש) שליט הפראנקים במאה השמינית לספירה וסבו של קארל הגדול. הפרשנויות האחרות לשם מכבי – כגון ראשי תיבות של "מי כמוך באלים יי", "וגם "מתתיהו כהן בן יוחנן" – הן רק אטימולוגיה עממית. יש גם סברה שמכבי הוא שיבוש לשוני של מצביא.
כתיבת תגובה