על מקור המילים: סגול, סיגלית, צ'לו, סגלגל, סגולה, מסתגל, סגל, קרני UV, אולטרה סגולה, על-סגול, פורפיר, ושמות המשפחה: סגל, סגלוביץ, זיגל, שגאל, סג"ל.
אם אתם מסוּגלים למצוא את הקשר בין כלי הנגינה צֶ'לו, האומן מארק שגאל ומשרדו של נשיא ארצות הברית – אתם כנראה יחידי-סגולה, כי הכל סב סביב השורש ס-ג-ל.
נתחיל בצבע הסגול שמנוקד ומבוטא גם סָגֹל וגם סֶגֶל, שמקורו ככל הנראה – בגלל הגוון – במילה הארמית סְגוֹלָא, שפירושה אשכול ענבים. זִכרו את הסֶגֶל ואת אשכול הענבים, כי נעסוק בהם ב"רגע" אחר (רמז: הקשר יהיה לניקוד המילה סֶגֶל…) מן הסגול-הסגול הזה גם פֶּרח הסיגלית, סֶגֶל בעברית תקנית, והמבוגרים עוד זוכרים היטב את שׂריתה מוֹנטיאל מפליאה לשיר את La Violetera, מוֹכרת הסיגליות.
viola, סגול, היא הרכיב V שאתם מוצאים בפרסומת למשקפי שמש שמתגאה ביכולתן לסנן קרני UV, קרינה אולטרה סגולה (הנקראת גם קרינת על-סגול) הקרניים שנמצאות מעבר לסגול, מחוץ לטווח אורכי הגל של האור הנראֶה, והן הקרניים ששולחת אלינו השמש. אמרנו viola – אבל כלל לא התכוונו לכלי הנגינה הנקרא כך, וגם לכינור שנקרא violin, ואף לא לצ'לו ששמו המלא ויוֹלוֹנצֶ'לו, מפני שהכלים האלה בכלל שאבו את שמם מן הפועל הלטיני vitulare, לשיר או לשמוח, שהתפתח גם לכלי-מיתר אלה, וגם ל-fiddle, כינור. בניסיון לעברת את השמות, הוצעה המילה כּוֹנֶרֶת לוויולה (והמנגן בה כּוֹנַרְתָּן), ואילו לצ'לו שהוא דמוי כינור עב-כרס הוצע לקרוא בַּטְנוּנִית. תוֹדוּ, שקונצ'רטו לבטנונית נשמע קצת לא מתאים להיכל התרבות…
ואם הוויולה אולי איננה סגולה, אולי היא סגלגלה? זה הרבה יותר קרוב – אבל ממש אין קשר לצבע הסגול, כי סגלגל (פרט לכך שהוא גם צבע קרוב לסגול) הוא עגול או בֵּיצתי, אוֹבַאלי, והמילה קרובה מילולית ועניינית לעגלגל, וכנראה האות ס' נוספה, ובעצם המדובר בסעגַלגל. ובכל מקרה, החדר הסגלגל שבו עובד נשיא ארצות הברית בבית הלבן הוא עגול ולא סגול.
אם ידעתם את כל הדברים האלה לפני קריאתם כאן, אתם כנראה יחידי-סגולה וראויים להיכלל בסֶגל הנבחרת הלאומית בטריוויה. סגוּלה, שהיום נתפסת כתכונה מיוחדת, היא במקור קניין יקר, אוצר. באכדית סוּגוּלוּ הריהי עדר, מִקנֶה, וארמית סְגֻלְתָּא היא רכוש – ובעברית שלנו מקנה הוא בעצם רכוּש, מה שנקנָה! – ומכאן היתה קצרה הדרך לאוצר, דבר מיוחד. "תואר לישראל ולצדיקים שהם קניינו החביב של אלוהים" לפי בן-יהודה, ובתורה: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". סָגוּל הוא נבחר, מצויין. מסוּגל הוא זה שיכול. מסתגל הוא זה שרוכש לעצמו את היכולת, וסגל הוא כל קבוצה של נבחרים: החל בסגל הדיפלומטי וכלה בסגל הנבחרת הלאומית בכדורגל. וכיוון שלכל חומר יש סגולות, תכונות, ייחודיות לו, אנו אומרים שיש לו משקל סגולי מסוים, או חום סגולי.
באנגלית, purple הוא סגול – ישירות מן היוונית porphura, שמצויה גם במקורותינו כפורפירה בהוראה של בגד סגול. אותה מילה עצמה התגלגלה לגיאולוגיה כאשר השימוש העממי למילה פוֹרפִיר הוא לסלע בעל מרקם אדום-ארגמן, שהיה מבוקש כאבן מהודרת לקישוט ולפיסול. הצבע הזה כנראה אהוב על יחידֵי-סגולה (ובעיקר מי שיש להם אוצר), כי עקב הצבע הזה, ששימש תכופות בבגדיהם של מלכים ואנשי-מעלה, the purple מציין את המעמד עצמו, לא רק את הצבע, כגון של קרדינלים שבגדיהם סגוּלים. את הפטנט הזה לא המציאו אנשי הכמורה והמלוכה המודרניים – כי כבר במאה הרביעית שליטי ביזנטיון הגבילו את ייצור האריג הצבוע ב"סגול צוֹר" (על שם העיר בלבנון), כדי שישמש רק לצרכים מלכותיים. ואת הסוּשי עוטפת אצת נורי, פורפירה בשמה הלטיני, על שום צבעה הסגול אחרי ייבושה. ואבוי, גם למחלות הגיעה המילה הזו: הלוקים במחלה הכרונית Porphyria עלולים להיות בעלי עיניים, ציפורניים ושיניים אדומות, המקבלות את צבען מהפורפירין שנתן למחלה את שמה. ועדיין מתחום הרפואה, נֶגע-עור אחר שנקרא Purpura, ובעברית ארגמנת.
וכדי לא לסיים במחלות נציין רק ששם המשפחה סגל – ונגזרותיו סגלוביץ, זיגל ואפילו (מארק) שגאל – אין לו שום קשר לסגול, אלא לכך שבמקור הוא סג"ל, "סגן לְוִיָּה" (ולפי גרסה אחרת סגן לכהונה), ולכן כל הסגלים הם לוויים, סגנים לכהן במילוי משימותיו.
כתיבת תגובה