על מקור המילים: אהבה, אבה, אוה, קמה סוטרה, פילולוגיה, פילוסופיה.
"כל מקום בו נהיה ויהיה לנו טוב / שם נֵשֵב ונטה את הפועל אהוב" שרו חברי להקת התרנגולים למילותיו של חיים חפר והמנגינה של סשה ארגוב. ובהמלצתם, גם אנחנו נעשה כן, באהבה.
שורש המילה, אומר בן-יהודה במילונו, הוא בהברה אה, "ותיתן לה [הלשון העברית] ע"י הוספת אותיות אחרות גונים מתחלפים: אָ-הַ-ב, אָ-בָ-ה, אִ-וָּ-ה", כולן מילים הקשורות באהבה לרמותיה השונות, ובן-יהודה גם חידש בהקשר זה את המילים אַהֲדָה, "נטיית הלב ורגש דומה לאהבה". אבל, הוא מוסיף, ייתכן שהשורש הוא דווקא היסוד הב שבמילה, ואז הוא רואה דמיון ל"חֻבּ" בערבית, אהבה. הוא תרם לעברית גם את המילה אֲהַבְהָבִים במקום פלירט הלועזית.
אין פלא שהאהבה, מרכיב כל-כך מרכזי בחיינו (או שמא פחות מדי מרכזי?) זכתה להתייחסויות אינסוף בתרבות האנושית ולתיאורים פלאסטיים ומילוליים, מאהבת-אחים ועד "עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה", ומ"אהבה התלויה בדבר, בטֵל דבר בטֵלה אהבה" ועד "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ". וכמובן, בשמות בני-אדם: מן העברית אהוּבה ואהוביה – אל המילים והשמות הלועזיים שרבים מהם מבוססים על הפועל הלטיני amare, לאהוב. ומי בקבוצה זו? amigo, חבר בספרדית, וגם שמו של האיטלקי Edmondo De Amicis, מחבר "הלֵב" שהביא לעולם את מרקו המחפש את אימו "מן האפּנינים ועד האנדים". וולפגנג Amadeus מוצרט הוא וולפגנג אוהֵב-יה, והשחקנית הצרפתיה הנפלאה Anouk Aimée היא בעצם אהוּבה אנוּק. וכמוהם גם הסופר הברזילאי Jorge Amado והשם הפרטי Amy ועוד רבים אחרים. תודו, שהלטינית מצלצלת הרבה יותר רומנטית, וש- “Je t’aime mon amour” הוא כנגינת פעמונים בהשוואה לחריקת השיניים הגרמנית Ich liebe dich או אַנַא בחֵיבֶּכּ הערבית. המאהב הלטיני, ה- amante latino, משורש זה כמובן, אינו מאוים מצד המאהב הסקנדינבי או האנגלי.
מעניין, שהאהבה – ואהבת אם היא כנראה היסודית והמוקדמת ביותר – הביאו ליצירתן של מילים "ילדותיות", כאלה השגורות בפי ילדים ובשיחה איתם. כך למשל, מן השורש הזה, amita היא דודה בלטינית, אחות האב, וככל הנראה ממנה נגזרה גם המילה האנגלית לדודה, aunt, וגם המילה הצרפתית tante. וגם, amatrix בלטינית שהיא גם אישה אוהבת – וגם מאהבת, פילגש.
מן האהבה amore הגיעו בלועזית גם ל-amateur, שבצרפתית פירושו פשוט אוהב, ורק מאוחר יותר קיבל את המשמעות של חובב, מי שאיננו מקצוען. קשר לשוני מעניין: כשאין נקודות, השופט במשחק טניס מכריז “love” וזה משום ש"מְשַׂחקים בשביל האהבה, לא תמורת משהו". אתם אוהבים את כל ה"פינוקים" הקטנים בבתי המלון, כגון מייבש-שיער ונעלי-בית בחדר או שפופרות של שמפו? אלה נקראים באנגלית amenities, מן הלטינית amoenus, עינוג, ככל הנראה מן השורש amare. ויש מי שמרחיק לשונית וגיאוגרפית וטוען שמאותו שורש, בגלל הקרבה הלשונית בין הלטינית לשפות ההודו-אירופיות – לעניין הזה קשורה גם "קָמָה סוּטְרָה" ההודית, כאשר הקשר הוא בשורש kam (לאהוב, לחשוק, בסנסקריט של ההודים) וקרוביו camare ומכאן amare בלטינית.
כל אלה הן אהבות גשמיות, בדרך כלל בין בני אדם. אין לשכוח אהבה אחרת, רוחנית יותר, כגון הפילולוגיה שהיא אהבת המילה, הספרות, והפילוסופיה שהיא אהבת החוכמה.
ומאוהב לאויב: amicus הלטיני במשמעות חבר, זה שאוהבים אותו, קיבל את תחילית השלילה in, וביחד קיבלנו inimicus, עוין, לא ידידותי, שממנו היתה הדרך קצרה ל-enemy האנגלית, אויב. לא מאמינים? כדאי שתקבלו זאת באהבה, כי love ו-believe הם מאותו שורש.
כתיבת תגובה