על מקור המילים: מלאך, מלאכה, אנג'לינה, אנג'לה, מיכלאנג'לו.
"בעלי/אשתי – מלאך"; "כן, גם בעלי/אשתי לא בן-אדם" גורסת הלצה רבת-וותק, שרק בשם התקינות הפוליטית מוצגת כאן בכל צורותיה האפשריות. אנחנו נעסוק כאן לא בדרמה של הנישואים אלא דווקא במלאכים.
כשאומרים "מלאך" מייד עולה בדמיון יצור ילדותי-משהו, כמו זה המצויר באגרות-ברכה מתקתקות רוויות "נצנצים", וקצת שוכחים שישנם גם מלאכי-חבלה (לפי ספר הזוהר), וגם כְּרוּבִים (כמו אלה ששמרו בגן העדן וגם ניצבו על ארון הברית) ושְׂרָפִים ("שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד) וכמובן גם מלאך-המוות. אבל בעצם, ולא רק בעברית, מלאך פירושו שליח, ומלאכי השרת הריהם שליחי אלוהים. "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי-שָׁמַע ה' אֶל-עָנְיֵךְ" נאמר בספר בראשית, בתיאור המסר שמעבירים להָגָר המלאכים המקורבים לאלוהים. מקורבים – וגם זוכים לנזיפות: "באותה שעה [שהמצרים טבעו בים סוף] ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, אמר להן הקב"ה: מעשה ידי טוֹבעין בַּים ואתם אומרים שירה לפני?" עם כל הכבוד למלאכים, כך נאמר בפסקנות בהגדה של פסח: "ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכיתי כל בכור, אני ולא שָׂרָף. ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים, אני ולא שליח. אני ה', אני ולא אחר!"
ב"סליחות" הימים הנוראים ישנו פיוט יפה שמחברו אינו ידוע, ואלה מילותיו:
מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְפִלָּה…
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵ-ל רָם וְנִשָּׂא
הַזְכִּירוּ לְפָנָיו, הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.
אבל, ישנן קהילות ועֵדות שאינן כוללות פיוט זה בתפילה בגלל וויכוח חריף בין הפוסקים. שהרי, אדם חייב להתפלל רק לאלוהים, בלי מלאכים או מתווכים אחרים, ולפי הרמב"ם מי שפונה אל מלאכים הוא לא פחות מאשר עובד עבודה זרה! תרומתנו הצנועה לוויכוח היא לצרף ל"רגע" זה קובץ ובו הפיוט שהלחין חיים בנט, חסיד סערט-ויז'ניץ, בביצועו הנפלא של שלוימה כהן.
מלאך הוא מן השורש ל-א-ך, לשלוח, הקיים גם בלשונות האזור "אך בעברית ובארמית לא נשאר מפועל זה שום שארית", לפי בן-יהודה. מכאן נגזרה גם המַלְאָכוּת שהיא שליחות, וגם מלָאכָה, שבמקור המילולי היתה שליחות, שהתפתחה למובן המקובל היום של עיסוק, עבודה. וגם מלאכותי מקורו מכאן. מרתק לראות שגם בלועזית, מרכיב השליחות קיים במילה angel בצורותיה השונות, והכי מפליא שהמילה הזו מוצאת ביטוייה גם בעברית! angel מתחיל במילה היוונית angelos, שליח, כרוז. הולכים אחורה בהיסטוריה, ומגלים את מקורה במילה פרסית שפירושה "פָּרָש", כזה המעביר את אגרות המלך (זוכרים את מגילת אסתר?), שהיתה ביוונית ל-aggaroi, שהתגלגלה ל-angelos. הרומאים שכללו את השיטה וכפו את הוצאות התחזוקה של מערכת התקשורת הזו על תושבי הקולוניות, וכך קיבלנו אַנְגַּרְיָה בלשון המקורות ו-angary באנגלית, שפירושה שירות כפוי, תשלום שמטיל השלטון הכובש. והנה, קפיצה-בזמן קדימה, לתקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1945: "לקיחה באנגריה… כל רכוש, קניית חזקה ברכוש או דרישה להעמיד את הרכוש לרשותה של הרשות הלוקחת באנגריה". מילה אחת שעשתה דרך ארוכה מגב הסוסים של שליחי כורש מלך פרס ונוגשֵׂי הצבא הרומי – ועד לשלטון המנדט הבריטי! הרבה מלאכים אין בסיפור הזה.
לא כל המלאכים הם בדרגה שווה, וכך נוצר ה-archangel, רב-מלאך, מלשון archon, עליון, ראשי, ביוונית. כאלה הם מיכאל וגבריאל. היה זה הצאר הרוסי איוון האיום שדאג במאה ה-16 להנציח את מיכאל שלנו, כשציווה להקים את העיר אַרְכַנְגֶלְסְק בצפון מערב רוסיה. מלאכים היו מקור השראה לשמות יישובים שונים, מלוס אנג'לס ועד קריית-מלאכי. וגם מקור לשמות של מפורסמים, אף כי סביר שמיכֶּלְאַנְגֶ'לוֹ, אנג'לינה ג'ולי, אנגלה מרקל וזמרת האופרה ויקטוריה דה לוס אנחֶלֶס, ואפילו ראש העיר קריית מלאכי, לא ידעו את כל הדברים האלה!
כתיבת תגובה