על מקור המילים: פרק, מפרק, מפרקת, פורקן, קפיטול, קפיטליזם.
את הפרק הזה נפָרֵק לגורמים, ונקדיש אותו למלך פארוק שלא מצא פוּרקן גם לאחר שהגיע לפרקו. הבה ונראה מה עומד על הפרק.
בעברית וגם בלשונות האזור השורש פ-ר-ק מציין שבירה, חלוקה וגם הסרה (פריקה) של מטען. מכאן צמחו המשמעויות והנגזרות השונות. קודם-כל פֶּרֶק, כמו זה שבספר. על חשיבות הלימוד לומדים מהמשנה בפרקי אבות: "הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת, צריך לנהוג בו כבוד". פִּרְקֵי אבות הונצחו בכתובים, ואילו פרקי חיים הם מה שאדם עובר בחייו. ומאותו מקור נוצרו גם פרקי-האצבעות וגם מִפְרַק הירך (ובדומה לו המפרק בַּמוט המחבר את גלגלי המכונית להגה) והמִפרקים שבצמחים, וכמובן גם המַפְרֶקֶת שבעורף – ולא נשכח את פּוֹרְקֵי-העול, זה המונח על העורף.
לפרוק אפשר את הכתף, גם את הנשק מן הכדורים, וגם את הנפש ממוּעקה – ובכך אפשר להגיע לפוּרקן, שהוא הישועה, ההצלה, שמופיעה בברכת "יקום פורקן" שנאמרת בשבת, וגם בחלק מן הנוסחים של ה"קדיש": "וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ" (ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו).
אפשר גם לפרק בעיה לגורמים, או לפרק אותה כשם שמפרקים ומנטרלים מטען. הנה כך אומר הרמב"ם באגרת שלו שהוקדשה לענייני כוכבים ומזלות: "ושברתי כל אותן הראיות שאומרים הפילוסופים שהם ראיות שהעולם לא נברא. וגם פרקתי כל הקושיות שהקשו עלינו על שאנו אומרים שהאל ברא הכל יש מאין".
נסכם בראשי פרקים את הדברים שעומדים כעת על הפרק, וקודם כל את מקורו של הביטוי, הלקוח מספר עובדיה: "וְאַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו וְאַל תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה". אוהב העברית יעקב עציון מביא לעניין זה את פירושו של רד"ק: "הפרק – הוא אם הדרך, מקום שמתפרקים הדרכים אחת הנה ואחת הנה, והאדוֹמים היו עומדים על הפרק שלא יוכל לנוס אחד מישראל שלא יתפשוהו". כלומר, פרשת דרכים. והוא מוסיף שבערבית צומת היא "מַפְרִק אלטֻרֻק" (טֻרֻק – דרכים), ובקיצור: מַפְרק. ואם אתם מחפשים קשר נוסף: המִפְרָק בגוף וגם במכונית הוא באנגלית joint (עוד לפני שיוּחד למנת-סם), מן הלטינית iungere, לאַחֵד, לחבר ביחד – ומכאן גם junction שהיא צומת, פרשת דרכים באנגלית, וגם קוֹנְיוּנְקְטוּרָה, צירוף נסיבות.
וכדי לחתום את הפרק ניזקק שוב לערבית, ונציין שהמלך האחרון של מצרים היה המלך פַארוק שאולי הגיע לפִרְקוֹ – כלומר, הגיע לפרק-הזמן שבו אדם מתבגר ועומד בזכות עצמו – אבל הודח בהפיכת הקצינים של 1952 שפתחה פרק חדש בתולדות המדינה. פארוק פירושו המוֹשיע, המציל (כן, מן המקור הארמי של פורקן). הראשון שנקרא כך היה עומַר, תחילה מתנגד קשה לנביא מוחמד ואחר-כך מגדולי נאמניו ולימים אחד מיורשיו, החליף. עם הזמן נוצרה כנראה אטימולוגיה עממית שלקחה את השורש פ-ר-ק במשמעות של לחתוך, להפריד, והביאה להצגתה של משמעות השם כזה שיודע להפריד את האמת מן השקר. מלומד אנגלי מסוף המאה ה-19 אומר שמוחמד העניק לו את התואר פארוק על שהפריד בין האמיתי למסולף – כשם שידע להפריד את ראשו של הנָבָל מגופו, דבר שעשה לא-מעט בקריירה שלו.
והראש המותז מביא אותנו אל chapter, פֶּרֶק בספר באנגלית, וגם סניף, שהוא מ-capitulum הלטיני שפירושה ראש, אותה מילה שיצרה גם את הקפיטליזם, את ה-Capitol (קפיטול) בוושינגטון, וגם את ה-capital letter שאותה תמצאו, איך אפשר אחרת, בראש כל פרק!
כתיבת תגובה