על מקור המילים: שורף, צורב, צורף, צריף, תצרף, צרופה, שמאלץ, אמייל.
ב"רגע" הזה נרכיב פאזל שמאלצי-משהו שמרכיביו הם כור גרעיני, צורף זהב, והחומר שמְצַפֶּה את השיניים. מה הקשר? כרגיל, המילים.
הצוֹרֵף מזקק את המתכת היקרה מן הסיגים בכך שהוא שורף אותה. אין זה מקרה שהשורש צ-ר-ף דומה לשורשים ש-ר-ף וצ-ר-ב, מכיוון שאת הצְרִיפָה הצורֵף עושה באמצעות חום: הוא שׂורף, צורב – ובדרך זו הוא צורף. גם בלשונות האזור, מילים דומות לאלה משמשות במשמעות זו, כגון מילים למתכת כסף ולבעל המקצוע צורֵף וגם לפריטה של כסף והחלפתו. את הרעיון של זיקוק וטיהור באמצעות שׂרֵיפה נמצא בביטוי העברי נִצְרָף בכוּר-ההיתוך. "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים" נאמר בספר דניאל, והרי לנו המשמעות של בחינת הדברים, בירורם, וגם המילה יִתְלַבְּנוּ היא בכפל משמעות: יתבררו, וגם ילוּבְּנו, כמו מתכת מלוּבֶּנֶת. אלוהים מספר לשופט גדעון כיצד ייבחרו הלוחמים שיילכו איתו: "הוֹרֵד אוֹתָם אֶל הַמַּיִם וְאֶצְרְפֶנּוּ לְךָ שָׁם וְהָיָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה יֵלֵךְ אִתָּךְ הוּא יֵלֵךְ אִתָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה לֹא יֵלֵךְ עִמָּךְ הוּא לֹא יֵלֵךְ".
מרתק הוא השימוש בשורש זה בכתביהם של חכמי ישראל שעסקו במתמטיקה: במקום הכפלה הם אמרו צירוף, ולכן העלאה בריבוע היא בלשונם "מצורף בפני עצמו", כלומר הכפלת המספר בעצמו.
לאחר שליבַּנּו סוגיה זו, אנחנו עוברים לשאר מרכיבי הפאזל – תַּצְרֵף, בעברית – כי הפועל לצָרֵף, לאַחֵד, בא מאותו מקור. חוקר-המילים קליין אומר שזו ככל הנראה הרחבת-מובן של צרף שהוזכר, לכיוון של צֵירוּף, הלחמה של מתכות, ומכאן הורחב לצירוף בכלל. ומזה נוצרו כל המשמעויות המוכרות לנו, החל בתצרף, פאזל, שהוא צירוף של חלקים שונים – ועד לצְרִיף, שהוא מילולית "זה שצוֹרַף ביחד", כי הוא צירוף הנְצָרים כדי לעשות גג מחודד. ובוודאי תשמחו לדעת על צָרִיף בעברית, alum בלעז (ומכאן גם אלומיניום) שהוא מֶלח שבין השאר מכוֵוץ, מקבֵּץ, מצרף את העור (ולכן אחד משימושיו הוא כאבן-גילוח, זו שעוצרת דימום).
הצורף מחמם ומַתִּיך את המתכת בכור-המיצרף, ובאנגלית ההתכה היא melting. תזכורת לקשר בין שני אלה ניתנה בתקלות הכורים הגרעיניים בצ'רנוביל ובפוקושימה, שם דובר על הסכנה ב-meltdown של ליבת הכור, שמתרחשת כשמנגנוני הקירור אינם מסוגלים לבלום את הצטברות החום, וכתוצאה מכך ניתכת הליבה ומשתחררים חומרים רדיואקטיביים מסוכנים.
השורש הלשוני של melt הוא להישרף, וגם להיעשות נוזלי. קרובה לו בצליל ובמשמעות המילה mild שפירושה רך, מתון. מעניין, שאותו כיוון מחשבה של טיהור וזיקוק כשהתוצר הסופי הוא נוזל, קיים לא רק במתכת: liquid, נוזל, מתייחסת ללטינית liqui, להתיך, לזרום. מזל שהצליחו להפיק כך לא רק זהב – אלא גם את הליקֶר, כמובן מאותו שורש (במקור, ליקר היה שם כללי לכל חומר במצב נוזלי). אבל מי שמגזים בשתייה עלול לאבד את נכסיו ולפגוש את כונס הנכסים, liquidator בלעז, זה שהופך את הנכסים לנזילים.
עם המשקאות המזוקקים, חייבים בוודאי לאכול משהו, ויוצאי מזרח אירופה יגידו לכם שאין מתאים לזה ממאכל עשוי היטב בשמאלץ. היום, המילה משמשת בעיקר לתיאור סיפור קיטשי – אבל השמאלץ המקורי, Schmalz, הוא שוּמן, בדרך כלל של עוף, שמשמש לטיגון ולמריחה (אפשר על לחם, רצוייה חלה…) והוא כמובן מן השורש של melt, כשהפועל באנגלית מופיע גם כ- to smelt.
רק היזהרו מאוד במאכלים שאתם אוכלים, כדי שלא ייפגע ציפוי-השן שלכם, הלא הוא האֶמַאִיל (אמייל). באנגלית הוא נקרא enamel, מן הצרפתית enamailler שבאה מהצורה שהוזכרה כבר smelt (ובאיטלקית אמאיל הוא smalto). ההתכה והנוזל לא הגבילו עצמם לציפוי השן, ואמאיל הוא גם ציפוי של כלֵי בית, וגם שם לכלי חרס וזכוכית מצופים, ואף לצֶבע שמתקשה לציפוי עמיד.
תודוּ, שזו הנאה צרוּפה לקבל בצְרוּפָה (attachment) את תצרף-המידע ולצרוב אותו בזיכרון.
כתיבת תגובה