על מקור המילים: ריקוד, בלרינה, בלט, בליסטיקה, בליסטרה, ענבל, בלדה, בלטה.
"עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד" אמר קהלת, החכם באדם, ואנחנו נשאיר בצד את הבכי והמספֵּד – ונצא בריקוד, או לפחות נתחקה אחר מקור המילה.
הריקוד מוכר לכולם, ורבים גם אוהבים ליטול בו חלק. אבל השורש ר-ק-ד – תמיד בהקשר של קפיצה, הקפצה, דילוג – שימש גם במשמעויות אחרות. בתלמוד, הרקדה במובן של נענוע גרעיני התבואה בכְבָרָה, היא ממלאכותיו של האופֶה, ויש איסור "שלא לקצור ולא לטחון ולא להרקיד ביום טוב". לא רק אנשים רוקדים, אלא גם "הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן" בספר תהלים. לא במקרה הוזכרו כאן בני צאן: בערבית תמצאו פועל קרוב, במשמעות של הרקדה, הקפצה, של טלאים! אבל אותנו מעניינים יותר בני אנוש שמחוללים, ועל הסוגיה הידועה – שמוּכּרת לנו בצורה המוּשרת שלה בזמן טקסי חתונה – "כיצד מרקדין לפני הכלה", היתה כמובן מחלוקת: בית שמאי אומרים "כלה כמות שהיא" ובית הלל אומרים "כלה נאה וחסודה". וכאשר שרים זאת לפני הכלה, מובן שהולכים לפי בית הלל.
ומי רוקד יפה מכולם? הבַּלֶּרִינָה, כמובן. בלרינה, מן הלטינית והאיטלקית ballare, לרקוד. מכאן כמובן גם הבַּלֶּט, וגם ה-ballroom, אולם הנשפים שבו גם יוצאים במחול. מקורו של הפועל הלטיני ושל כל נגזרותיו הוא בפועל היווני ballizein, שגם פירושו לקפוץ, לרקד, ואותו כבר הזכרנו בהזדמנות קודמת כי הוא קשור למקורה של המילה בליסטיקה וגם של כלי-המצור בַּליסְטְרָה, כולן מילים המתייחסות לתנועה, לזריקה (של אבן-קלע מהבליסטרה – או לחילופין של הגוף האנושי, בריקוד) ולפועל היווני ballein, לזרוק. חוקר המילים קליין מגלה שהמילה עִנְבָּל, אותו גוף מתכתי עגול התלוי בקצהו של חוט ובנוקשו על דופן הפעמון משמיע קול – גם היא מכאן: ביוונית, ענבל הוא embolon, מילולית זה שמושלך פנימה.
הריקוד הוא ביטוי לשמחה – אבל ההיסטוריה ידעה גם את "ריקוד המוות", La Danse Macabre, יצירות אומנות כמו ציור ושירה שבהם רוקדים אנשים לצידם של שלדי-מתים, תופעה אמנותית-תרבותית שהתרחשה בסמוך למגיפת "המוות השחור" במאה ה-14.
הרוקדים יכולים לעשות את צעדיהם לצלילי בַּלָּדָה – כי הצורה השירית הקרויה כך היא במקורה תרגום של המילה "נִרְקֶדֶת", ובשפות הלטיניות היא אכן נקראת ballata, כלומר זו שרוקדים אותה, וככל הנראה הסיבה היא שצורה שירית זו הושמעה תוך כדי ריקוד. עם השנים, הרקע הריקודי של הבלדה נזנח מעט והיא היתה לצורה שירית, שבדרך כלל המוות מככב בנושאיה. אבל משהו מן הריקוד בכל זאת נשמר בכך שלבלדה יש מבנה צורני ומקצבי שמרמז על מקורה.
לא נשאל אתכם מה אתם מחביאים מתחת לבָּלָטָה, כיוון שאין שום קשר בין הריקוד לאריח שעליו אתם דורכים, או לחילופין מצפינים תחתיו את אוצרותיכם. בלטה היא מילה ערבית שפירושה אריח. הבלטה הערבית הכי מפורסמת (במשמעות של אריח, או במשמעות של בַּלוּט, עץ אלון בערבית, נגזרת מבַּלּוּטָא בארמית) היא זו של מחנה הפליטים ליד שכם, ושל העיירה בלטה אל-בלד גם היא ליד שכם, שנקראה בלטה כבר בתקופה קדומה, אבל כדי להבדיל עצמה ממחנה הפליטים, נקראת בפשטות אל-בלד (העיר).
כתיבת תגובה