על מקור המילים: חתימה, חותם, מחתום, פירמה, שם המשפחה זִיגֶל.
על הדברים שתקראו כאן אנחנו חותמים בשתי ידיים, כי עניינם החתימה וגלגוליה הלשוניים, מברית המילה – ועד מלכת בריטניה.
חתימה במובנה השגור היא זו שאנו משרבטים בשולי מסמך; אבל החתימה המקורית היתה סגירה, נעילה, כמו בקבוק חתוּם. מאותו שורש ובאותו הֶקשר גם, לפי המילון, מַחְתּוֹם, שעוות-דבורים, חומר המשמש לחתימה ואיטום. המילה הקרובה היא חוֹתם, שהוא גם הכלי שחותמים בו (כמו חותמת-גומי) וגם אותו עיגול בולט בשולי המסמך שבו טובע את חותמו השליט או מאשר המסמך, ומכאן הביטוי "מטביע חותמו". קרוב לזה גם הביטוי "ועל בריתך שחתמת בבשרנו" בברכת המזון, לזכר אותו אירוע מגיל שבעה ימים – ואכן, נחלקו הדעות אם נשים צריכות לדלג על קטע זה בברכה. כשמופיעה אצלם חתימת שפם, הגברים כבר שכחו את האירוע…
בערבית, ח'אתם משמש גם במשמעות חותָם וגם במשמעות של טבעת, ונזכור את מגילת אסתר שתחילתה ב"וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים" אבל ב"הפי הנד" התהפכו הדברים: "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב". ובנימה יותר רומנטית, הפעם משיר השירים: "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה".
מן החותָם המלכותי היתה כמובן קצרה הדרך אל החתימה המוכּרת לנו. signature האנגלית היא מ-sign, סימן, ציון, והיא מן הלטינית signum שממנה גם signal, אות, סימן. מאלה צמח גם המונח insignia, שהם למשל האותות (כמו דגלים, נסי-מלחמה וכדומה) שבהם מתהדרים נושאי משרה כדי לציין את מעמדם. החתימה שמימין, אגב, היא של "המלכה הבתולה" מבריטניה, אליזבת הראשונה בת המאה ה-16, שבוודאי לא חתמה על צ'קים רבים.
החותם על מסמך עושה כן בדרך כלל בתחתיתו, ובאנגלית הוא נקרא גם underwriter. בעברית תמצאו אותו כחַתָּם, מונח שמשמש (כמו מקבילו באנגלית) כדי לציין גוף פיננסי שנוטל חלק בהנפקה של ניירות ערך, או בתחום הביטוח, והפעולה שהוא עושה נקראת חיתוּם. ועדיין מעולם העסקים: סחורה המועברת לרשותו של מישהו ועליה הוא ישלם רק לאחר שימכור אותה, נקראת סחורה בקוֹנְסִיגנַציה, שאותה העדיפו לתרגם לעברית כמִשְׁגּוֹר.
חותָם וחתימה הם קרובי משפחה, ומי שחתום על התפקיד הזה הוא כמובן הלורד שומר החותם The Lord Privy Seal, בעבר האיש ששמר את חותמו של מלך בריטניה, וכיום הוא שר בממשלה.
והנה עוד קשר בין החתימה והעולם העסקי: חברה מסחרית נקראת פירמה – מפני שבאיטלקית firmare פירושו לחתום, בעקבות אותו פועל בלטינית שפירושו לאַשֵּׁר. מכאן קיבלנו את to confirm, לאשר (בחתימה) וגם to affirm. ההקשר הוא גם ל-firmus (ובאנגלית firm), יציב, כזה שקיבעו אותו, עשוי וחתום. fermé בצרפתית פירושו סגור, יציב, חתום – הכל מן השורש הלטיני. fermata באיטלקית היא תחנת-אוטובוס וגם במוסיקה תמצאו אותה: בעברית היא נקראת שְׁהִי (מלשון השהייה), והיא סימן שנכתב מעל התו ומורה על הארכת משך התו במידה בלתי מוגדרת.
ואם התחלנו בבקבוק החתום, גם נחתום בו: את הבקבוק חותמים בחומר מיוחד, ויוצרים את ה-seal, החותם. לשם המשפחה זִיגֶל יש שני מקורות: המקור היהודי הוא שיבוש והתאמה של השם סגל – אבל ישנם גם גרמנים "כשרים" (גויים גמורים) ששמם Siegel וגם Sigel וכדומה, והמקור היה בעיסוקם המקצועי, כי הם ייצרו את השעווה המיוחדת ששימשה לחתימה של מסמכים רשמיים (Siegelbeamter בגרמנית), וחותָם בגרמנית הוא Siegel. החותם הזה, seal באנגלית, במקורו ציור המוטבע בשעווה, הוא מן הלטינית sigillum, תמונה קטנה, מ-signum, סימן. נחתום כאן.
כתיבת תגובה