על מקור המילים: גלוקוז, גליצרין, ליקוֹריץ, היפרגליקמיה, הדוניזם.
מעט סבלנוּת: עד שתסיימו את הקריאה יתברר לכם שמעַז יֵצֵא מתוק.
מתוק – ההיפך ממלוח, מר וגם חמוּץ (מדוע רק מילה אחת למתוק, ולפחות שלוש לַהיפך ממנו?) – הוא כנראה טעם פופולרי מאוד, אם לשפוט על פי מספרם של צירופי-הלשון והניבים הכוללים אותו. ממתיקים סוד, מאחלים שֵינה מתוקה ומפנטזים על מים גנובים שימְתָקוּ; אנו אוכלים דברי מתיקה, ולמי שקרוב לנו (ולא רק להם) אנחנו קוראים מותק, כמובן במתק-שפתיים. ואם לא הומתק דינו של מישהו, לפחות נוכל לאחל לו שימתקו לו רִגבֵי עפרו. "ריבונו של עולם, יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כדבש ותלויין ביד בשר ודם", אומר התלמוד על היונה ששילח נוח ושבה לתיבה עם עלה זית בפיה, וכדאי שנלמד ממנה.
כמובן, לא רק בעברית ניכרת המתיקות הזו. נתחיל ביוונית שבה glykys הוא מתוק, וממנו נגזרו שורה ארוכה של מילים וגם שמות: ראשונה היא הגלוּקוזה המתוקה שמככבת בדברי מתיקה, וגם הגליצֶרין (שממנו גם ניטרו-גליצרין, רכיב בחומר-נפץ) שטעמו מתוק; וגם הממתק ליקוֹריץ, שׁוּשׁ בשמו העממי, שהוא בעצם "שורש מתוק" (ריץ, שורש במילה זו, הוא מאותו מקור של radical, שורשי, בסיסי). חולי סוּכּרת בודקים את המדד הגְלִיקֶמִי של המזונות שהם אוכלים, ואם לא ייזהרו עלולים ללקות בהיפֶּרגליקמיה. ובמעבר חד מאוד: שמה של הזמרת היוונית גְלִיקֶרִיה, אף הוא ממקור מתוק זה. אגב, גם ביוונית מתוק הוא לא רק טעם, אלא גם נעים, יקר. ובצרפתית, doucement פירושו בעדינות.
המקור למילה היוונית התגלגל למילה לטינית דומה, שבה התחלפה האות g באות d וקיבלנו את dulcis הלטינית. וממנה כמובן dolce באיטלקית, dulce בספרדית ו-doux בצרפתית – כולן מתוק מן המתוק. בספרדית קיבלנו את dulce de leche, ריבת-חלב מתוקה. באיטלקית dolce היא מתוק וגם עוגה, וגם 50% ב-Dolce & Gabbana. ואם ביוון התעכבנו על שמה של זמרת – הרי בצרפת זו Irma la Douce, אירמה המתוקה. וגיבורה אחרת הלא היא דוּלְסִינֶאָה, גבירתו המדומיינת של האביר דון קישוט.
מה יותר מתוק מן החיים המתוקים? La dolce vita, מושג וכמובן גם שמו של סרט. האיטלקים כנראה חזקים מאוד בעניין של חיים מתוקים, כי הם המציאו גם את dolce far niente, בַּטָּלָה מתוקה. ומעניין, שהמשמעות הזו קרובה גם עניינית וגם מילולית להֶדוֹנִיזְם, נהנתנות, מן המילה הֶדוֹן שפירושה עונג (תודו, שיש הרבה עונג בבטלה מתוקה!) ומ-hedys, מתוק. ומאותו שורש גם sweet באנגלית וגם suave בשפה זו, שהוא מנומס, נעים-הליכות, בקיצור מותק של בנאדם, ממש זִיסָ'לֶה – כי süß בגרמנית (מבטאים זאת זיס, עם U בשפתיים קפוצות שמיוחדת לשפה זו) היא מתוק, מאותו שורש. אחד הסרטים האנטישמיים המפורסמים ביותר הוא "היהודי זִיס" שהופק ב-1940 ביוזמתו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס. אבל יצירות בשם זה נעשו קודם לכן, והאירו בצורה חיובית את סיפורו של הבנקאי היהודי בן המאה ה-18 יוזף זיסקינד אופנהיימר, שנודע בכינוי הגנאי "יוּד זיס".
כתיבת תגובה