על מקור המילים: מכנסיים, דמיקולו.
המכנסיים הם מקום לתחוב בו את הרגליים, או שזהו סתם כסת"ח? תלוי באיזו שפה.
בעברית, המכנסיים הופיעו כבר בימי קדם: "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ" נצטווה משה על הבגדים והציוד הטקסי שיהיו לאהרון הכהן ובניו. מכנסים הם ריבוי זוגי של מִכְנָס, ואף שבעברית לא-מהוקצעת תשמעו לעתים "לבשתי מכנס ירוק על תחתון שחור", בדרך כלל לובשים – ואומרים – זוג מכנסיים וזוג תחתונים. עובדה, גם בשפות אחרות המכנסיים הם בלשון רבים. מִכְנָס, ביחיד, הוֹעידה השפה העברית למצבו (פתוח או סגור) של בית-הבליעה בכלי נשק, שאליו מוכנס הכדור או הפגז לפני הנקירה והירי. באנגלית, מכנס בכלי יריה הוא breech – ואותה מילה עצמה, breeches ברבים, הם המכנסיים שבהם התהדרו גברים, עד שהמילה נזנחה לטובת מילים אחרות. והמקבילה העברית, גם הלשונית, היא אַבְרָקַיִם, כאלה שלובשים למשל החסידים. אבל, הקשר לאזור הכיסוי נשמר גם כאן: breech הוא גם שם מטאפורי שניתן באנגלית לפלח-עכוז, ומכאן breech bare שהוא בעברית יפה אדם חשׂוּף-שֵׁת. ומכאן גם לידת-עכוז שנקראת באנגלית breech birth. זכרו את ההקשר לאחוריים, עוד נגיע אליו בהמשך.
מה שברור הוא שאת הרגליים אנחנו מכניסים לתוך שני חלקיו של הבגד הזה, שנקרא על כן מכנסיים, וחשוב מאוד לא להיתפס איתם מופשלים (ביטוי חדש יחסית, משנות השלושים במאה הקודמת, שמקורו באנגלית, וכמוהו גם הביטוי "ללבוש את המכנסיים").
באנגלית של היום מכנסיים הם trousers, אבל רווחת גם המילה pants שהיא נגזרת מן ה-pantaloons שתמצאו גם בשפות אחרות, ואפילו לערבית הגיעו כבַּנְטָלוֹן, מכנסיים. והפנטלון מנין? מ-Pantaleone הזקן הקמצן בקומדיה דל ארטה האיטלקית, שהיות והוא המייצג הטיפוסי של הוונציאני הוא נקרא כך על שמו של San Pantaleone, פטרונם של הרופאים והמיילדות, והקדוש הפופולארי של וונציה. ראו הצרפתים את המכנסיים שלבשו הוונציאנים – וקראו להם פנטלון, ומכאן ה-pants וה-panties, המכנסיים והתחתונים.
המכנסיים מכסים את הרגליים כלפי מטה, אבל יש להם תפקיד מפתח בכסת"ח – כיסוי הישבן. הלכו הצרפתים וקראו למכנסיים culottes, כי בפנטלון כנראה לא די כדי לתאר במדויק את תפקיד הבגד: culottes היא מן המילה הלטינית culus, עכוז במחילה מכבודכם, מילה שכבר עסקנו בה בעבר: ממנה נגזרו cul-de-sac, מבוי סתום (אפילו בדיפלומטיה), ומילולית תחתית השק וגם קצהו של המעי העיוור – ועד הלאדינו דֶמִיקוּלו, my ass באנגלית, ובעברית צחה: בתחת שלי. אבל, חסרי המכנסיים, sans-culottes בצרפתית, היה כינויים של בני המעמדות הנמוכים, רוב מניינם של לוחמי המהפיכה הצרפתית, שלא יכלו להרשות לעצמם את ה-culottes עשויי המשי שעטו האצילים והעשירים על ישבנם, והסתפקו בפנטלון.
ואם הצרפתים מיקמו את עיקר המשמעות בישבן, האיטלקים היו מעודנים יותר, ואצלם מכנסיים (חוץ מ-pantaloni) הם calzoni, שנגזר מ-calza, גרב, וממנה גזרו את ה-calzone, שהוא מכנס (אחד מתוך שניים) ו-calzoni, זוג מכנסיים. באיטליה ובסרטים איטלקיים שומעים הרבה מאוד את כינוי הגנאי mascalzone (בעבר, כינוי חריף למדי כדי לומר עבריין, פרחח, רמאי, והיום כמעט מילה ידידותית בין איטלקים; ע"ע ממזר בעברית), שמקורו כנראה בגלגול של המילה scalzo, יחף. אבל, חוץ מ-mascalzoni למיניהם, במסעדה איטלקית תפגשו גם את ה-calzone, שהוא מאפה ממולא בגבינת מוצרלה ועגבנייה, מעין פיצה שקיפלו אותה פנימה ויצרו מִכְנָס ממוּלָא. במסעדה, אל תשכחו לציין כי את ה-calzoni שביקשתם אתם רוצים לאכול ולא ללבוש…
כתיבת תגובה