על מקור המילים: עלווה, עלון, עלעול, דף, מדף, זפזופ.
מסגרת ה"רגע" מחייבת אותנו לדחוס בעמוד אחד את קשרֵי-המילים שמחברים בין עמוד ודף בספר, ואפילו בעל-טוּר וקולונל אחד שמקנחים בעוגה מתוקה.
נפתח בשפע העלים בטבע, שהביא את המקורות לקַשר אותם עם מצבים ותיאורים שונים, החל מ"וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ" בספר משלי וכלה ב"כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ וּכְגַנָּה אֲשֶׁר מַיִם אֵין לָהּ" בפי הנביא הקדורני ישעיהו. העלווה לא נותרה בעצים, והיא עברה לתאר גם את הדפים שמהם מורכב כל ספר. מכאן גם עלי-ההגהה, אותם דפים שבטרם ימי-המחשב נדפס בהם הטקסט שיופיע בַּספר או בעיתון, ועליהם היה המגיה מסמן את תיקוני ההגהה, שרק לאחר הכנסתם היה הטקסט בצורתו הסופית והמתוקנת. אותו עָלֶה מן העץ מצא את מקומו הלשוני גם במילה עָלוֹן, דבר-דפוס שבו עמודים מעטים. וגם התגלגל למילה עַלְעוֹל, שהוא עלה קטן leaflet באנגלית – והרי leaflet הוא בדיוק אותו עלון מודפס! ומה אנו עושים כשאנחנו מחפשים משהו בין עמודי העלון? מעלעלים בו, כמובן מאותו עָלֶה שראשיתו בעץ. הקשר לנייר ממש לא נגמר כאן: folium בלטינית הוא עלה, ובעקבותיו foglio, דף וגם עלה באיטלקית, ואותו דף פוֹליוֹ שאנחנו מכירים היטב כדף-כתיבה.
העלים האלה התגלגלו למקומות שונים ומשונים: מחומצה פוֹלִית (בגלל ריכוזה בעלים ירוקים, כגון אלה של תרד), עבור דרך תיק השקעות, portfolio באנגלית מן האיטלקית portafoglio, ארנק, ומילולית נושׂא-דפים – וגם הפִילִיטוֹן, שהוא בעצם feuilleton בצרפתית, דף או עלון; ועד aluminum foil, רדיד-אלומיניום המזכיר כמובן אותו עלה-דף דק. ולקינוח: עוגת mille-feuille (מבטאים זאת: מִילְפֵיי), בצרפתית עוגת אלף הדפים, שאחריה מן הראוי לשטוף את השיניים במשחה המכילה כְלוֹרוֹפִיל, ובתרגום חופשי מיוונית (בלי קשר למפלגה), עלה ירוק.
עלעלנו קדימה ואחורה, וגליון הנייר היה לדף בספר, מילה נרדפת לעלה. הדף לא החל את מסעו הלשוני בַּספר, וגם הוא קשור לעץ: דף במקורות הוא לוח של עץ, קֶרֶש: "דף של נחתוֹמין שקבעוֹ בכותל" מכנה המשנה דף, לוח שקבוע בכותל להעמיד עליו כלים וכיוצא בזה. ומכאן ברור לנו שהמילה מַדָּף מקורה במילה דַּף. אליעזר בן יהודה ניסה – ולא הצליח – לחדש את המילה דְּפוּפָה למה שאנחנו מכירים היום ככוננית (של ספרים למשל) מהיותה בנוייה דפים-דפים, לוחות-לוחות. אחרי שדף היה קרש, לוח, נוצרו המשמעויות האחרות: דפי חלוּק הן יריעות הבד שתופרים יחד ועושים מהן חלוק. וכמובן, דפי הספר או דפי המגילה.
בספרים שאנחנו מכירים, דף הוא גליון נייר כתוב משני צדדיו וכל צד הוא עמוד. אבל היום, מי כבר מדבר על עמוד כתוב בספר? הרי הכל מאוחסן במחשב, ובדרך כלל ב"ענן" של מחשבים מרוחקים. ולכן, "… יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ" מִסֵפר שמות, היה נדרש לענייננו לא בעמוד-ענן במשמעותו המקורית, וגם לא במשמעות האקטואלית העזה, אלא בעמוד טקסט שמאוחסן ב"ענן". ואליו כבר לא מגיעים בעלעול וגם לא בדפדוף אלא בזִפְּזוּפּ, שהוא מן ה-zapping האנגלית. אנשי הלשון ניסו לקדם לעמדה זו את המילה שִׁלְטוּט, שימוש בשַלָּט-רַחַק כדי לעבור בין תחנת טלוויזיה אחת לשנייה, אך נראה שדווקא הזפזופ הוא זה שהתנחל בלבבות.
בואו ונהפוך את הדף הזה: דף באנגלית הוא page, מן הלטינית pagina, דף, עלה של נייר, כנראה מן הפועל pangere, להדֵק, והסבָרָה היא שהמדובר בהידוק של דפי נייר כדי להופכם לספר. הטקסט בדרך כלל כתוב בו בעמודים, טורים, columns באנגלית – ומכאן שבעל טוּר הכותב עיתון הוא columnist. כל זה מן ה- columnaהלטינית, שתרמה לנו גם את ה-colonel, שהוא בעצם המפקד של compagna colonella, טוּר של חיילים שיש בו לא מעט טוּרָאים ההולכים בטור!
תודו, שזו נקודה מתאימה לחתום בה את הטור השבועי.
כתיבת תגובה