על מקור המילים: דבקות, דבוקה, דבקית, קולאז', פרוטוקול, גלוטן.
מה מחבר בין הצגת תיאטרון מפורסמת, יצירת אומנות ולחם נטול גלוטן? הדֶבֶק הוא החיבור.
בכל לשונות האזור מופיע השורש ד-ב-ק כדי לציין חיבור ביחד, והעברית המודרנית יצאה מן השורש הזה למשמעויות נוספות. הדבק הוא לא רק זה שמורחים כדי לחבר שני דברים יחדיו, אלא גם החיבור בין אנשים: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" נאמר בספר בראשית, מייד אחרי הסיפור על בריאת האשה מצלעו של אדם, ועל-אף עתיקותו של המשפט, נראה שהורים רבים לבנים נישאים לא הפנימו את הלקח…
הדבקים במשהו הם אלה המחוברים אליו, אלה המגלים דבֵקוּת. משה רבנו, בדברי הסיכום שלו בספר דברים, לפני פרידתו מן העם הנכנס לארץ-ישראל, אומר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", פסוק הנאמר בבית הכנסת בעת הנחת ספר-התורה, לפני הקריאה בו. הצנחנים קופצים בדבוּקָה מבטן המטוס. ואם לפעמים יש לדחוף אותם מעט החוצה – הרי את הדיבוק, במחזה המפורסם של ש' אנ-סקי, ממש התאמצו להוציא מגופה של לאה המזוהה כל כך עם חנה רובינא. לאה היתה אמורה להינשא למנשה, ואוהבה חנן נפטר עקב כך משברון-לב, ונשמתו נאחזה כדיבוק בגופה. תארו לעצמכם שמישהו היה כותב היום מחזה בלשון כזו (תרגומו של ח"נ ביאליק למחזה היידי במקורו):
ר' עזריאל: (משתומם) … דיבוק! בשם הסנהדרין הגדול בירושלים וברשות בית הדין הקדוש היושב פה, ולמען לא ייבש ענף מגזע יעקב, הנה אני עזריאל בן הדסה, מנתק את כל החוקים, שקשרו אותך לחיי העולם הזה ולגופה ולנשמתה של הבתולה לאה בת חנה…
לאה: (הדיבוק) אויה לי!
היום, כדי לקדם את ההצגה בתיאטרון, היו בוודאי מדביקים דִּבְקִית (sticker, סטיקר) על פגושי המכוניות: "דיבוק, צא!", והמבקרים היו אומרים שהעלילה דביקה מדי, על אף שהשחקנים גילו דבקות במשימה. גם אין סיכוי שתמצאו היום נַגָּר שעל כרטיס הביקור שלו יצטט את ישעיהו הנביא: "אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט". אבל זה אולי מפני שהביטוי, וגם זה שבפסוק הקודם "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק", נשמעים מאוד "חיוביים" – אבל, לפי רוב המפרשים, הם מלמדים בעצם על התאחדותם של רשעי-ארץ ותגובתם המפוחדת להתגלות של ה', והם מעודדים איש את אחיו ונחפזים להכין כלים להתנגדות זו! "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק – למלחמה, אולי יעמדו להם אלוהיהם", אומר רש"י.
בכל הדברים האלה יצרנו קולאז' (collage) אמנותי, מעין תַּדְבִּיק של נושאים שונים – והקולאז' הוא מן היוונית kolla, דבק, שהיתה ל-colle בצרפתית וגם ל-glue באנגלית. kolla זו התגלגלה לפני כן גם למילה פרוטוקול, protokollon, במקורו עמוד ראשון שהיה מודבק למסמך. עם הזמן, המסמך היה גם לצורה של התנהגות, נוהג, כגון פרוטוקול דיפלומטי או פרוטוקול רפואי. קרובתה הלשונית היא gluten הלטינית שהיום שומעים עליה הרבה בהקשר להגבלות תזונה. בעבר, הגלוטן היה כינוי לכל חומר דביק ושימש להגדרת מה שהיום נקרא פִיבְּרִין, החומר הגורם לקרישת הדם. במאה ה-19 החל השימוש במונח גלוטן (ובעברית דַּבְקָן) בצורתו המוכרת היום, והוא החלבון המצוי בדגנים ומאפשר הדבקה של מרכיבי הקמח והפיכתם לבצק (וגורם צרות ללא-מעט אנשים). ועדיין בתעשיית המזון: החומצה הגלוּטמית שבודדה לראשונה מגלוטן החיטה, בתרכובת מסויימת יוצרת את המונוסודיום גלוּטמט, תוסף המזון הנפוץ ביותר בעולם שמעשיר את טעם מוצרי המזון – וספג, כנראה לא באשמתו, יחסי ציבור גרועים מאוד.
כתיבת תגובה