לשון סגי נהור

מנחם: כאן מנחם פרי – שלום לאנדרי לֵיבְּר, ספרן משפטי – עלה לארץ לפני 34 שנים, מרומניה, והוא מבקש לשאול שאלה – בבקשה, אנדרי.

אנדרי: מבקש לשאול מה פירוש סגי נהור.

מנחם: והתשובה – רות אלמגור-רמון?

רותי: אנדרי, אני משערת שאתה שומע בעיקר את הצירוף: לשון סגי נְהור, הדברים נאמרו בלשון סגי נְהור. כל אחת מן המילים של הצירוף "סגי נהור" מובנת היום לדוברי העברית, אף על פי שהצירוף עצמו – ארמי – מהארמית של תקופת התלמוד.

סגי, פירושו  גדול, רב, וּ'נהור' בארמית – אור.

סגי נְהור – רב אור.

לפי פירושים אחדים נהגו לומר אותו על מי שרואה בעין אחת, מפני שעינו הרואה רבת אור לעומת העין השנייה, או על כבד ראייה, הרואה היטב לעומת עיוור מוחלט. על הפסוק "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" אומר המדרש, שנוח היה צדיק לגבי דורו – דור של חוטאים, אבל אולי בדור אחר לא היה נחשב לצדיק, והמשל שם – בארמית במקור – בשוק של עיוורים  ייקרא לכבד הראייה – סגי נהור, כלומר 'הכול יחסי'.

אחר כך,  או  אולי  לצד המשמעות  הראשונה,  היה סגי נהור  עיוור בשתי עיניו:  על חכם התלמוד רב ששת כתוב "סגי נהור היה", ומן הסיפור שם ברור שהיה עיוור  בשתי עיניו. וכך נוצר הניגוד בין הביטוי "סגי נהור" – רב אור, לבין משמעותו – עיוור.

ומכאן התרחב השימוש לציון משמעות הפוכה בכלל: מנדלי מוכר ספרים כותב  בסיפורו  'לא נחת ביעקב': "מקנטרים זה את זה… וכל אחד קורא לחברו בלשון סגי נהור  –  חכם  גדול! לשון סגי נהור – לשון הפוכה.

מנחם:  תודה לך, רא"ר, ותודה אנדרה על שאלתך.

מה דעתך על אלה?

סגי נהור – מה פשר המילים האלה? אסון – מה מקור המילה? טחורים – מאחורי הקלעים של המילה ועל תופעת קרי וכתיב לגמרי