על המילים משורש מ-ר-ד.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורא"ר: שמונה-עשרה שנים חלפו מאז נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בעיצומה של עצרת השלום. שמענו את דבריו בוועידה התשיעית של הנוער העובד והלומד, שנה וחצי לפני הרצח, ובהם הבחנה בין מרדנות למרדנות. מה מלמדת ההבחנה הזאת על לשונו של יצחק רבין, רותי?
רותי: כששאלנו את אחותו של יצחק רבין, רחל רבין-יעקב, מה ייחד את לשונו, אמרה לנו: הדיוק. הוא דייק במשמעותן של מילים, בהגדרתן של מילים. ובלשונה: "אצלו מילה הייתה מילה". בקטע ששמענו הוא מזכיר את ה'מרדנות', ומחלק אותה לשני סוגים: האחד שלילי – מרדנות לשמה, והאחד חיובי, שאליו הוא מכוון בנאומו – מרדנות לשם שינוי. שני הסוגים האלה משלימים זה את זה למשמעות הכוללת של 'מרדנות'.
המילה 'מרדנות' חדשה בעברית: מן המילה המקראית 'מרד' – התקוממות, פריקת עול, נגזרו בעברית החדשה הפועל 'התמרד' והשם 'מרדן', המתרחק מעט מ'מרד', ומציין מי שתכונתו להתנער ממרות, להתקומם כלפי נותני הוראות ומתווי דרך, ומ'מרדן' נוצרה 'מרדנות', תכונה אופיינית לבני הנוער, ויצחק רבין פונה אל בני הנוער באמצעות המילה 'מרדנות' הקרובה ללבם, ומטה אותה לפסים חיוביים – מרדנות לשם שינוי של הטעון שינוי:
מנחם: שמונה-עשרה שנים להירצחו של יצחק רבין, ראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל. רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה