על המשמעות המקורית של חוק-חוקה, שיר-שירה, מוקד-מוקדה ועל מה שקרה להם בעברית ימינו. 

@yiramne

על צמדי מילים וגזר דינן (פרשת צו) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #השפה_העברית #דקדוק #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #פש #תנך #מקרא #יהדות #דברתורה #תורה #פרשה #ספרשמות #פסוק #פסוקים #דברתורהלשוני #דתלשוני #צמדימילים #מוקד #מוקדה #מפיק #שיר #שירה #חוק #חוקה #צדק #צדקה #זכר #נקבה @ירעם נתניהו על חוק וחוקה: @ירעם נתניהו על צדק וצדקה: @ירעם נתניהו

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

תמלול:

צמדי מילים – אחד בזכר ואחד בנקבה!

בפרשת צו כתוב: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּח.

המילה מוקדה מופיעה במקרא רק כאן, ומשמעה מדורה, משורש י-ק-ד, כגון אש יוקדת.

אנחנו מכירים את המילה בצורה מוקד – וגם מוקד מופיעה במקרא. יש שהסבירו שמוקדה = המוקד שלה, והמפיק שהיה אמור להיות בה"א נשמט, כמו בתקדימים אחרים: וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן – במקום ושערהּ.

אבל יש המסבירים שמוקדה היא צורה אחרת של מוקד, כלומר מוקד-מוקדה הם צמד מילים בזכר ובנקבה ובאותה המשמעות, כמו במקרים אחרים במקרא: 

שיר-שירה, צדק-צדקה, חוק-חוקה, צַר ומָצוֹק–צרה ומצוּקה.

בעברית ימינו במקרים האלה לפעמים משמשת רק צורה אחת, כמו: מוקד, ולפעמים שתי המילים משמשות אבל בבידול במשמעות, כמו: שיר, שירהחוק, חוקהצדק, צדקה.