איגדתי מילים שרוב הדוברים הוגים שלא על פי התקן בעברית והוספתי את הכלל מתי כך ומתי כך. תתפלאו אבל ברשימה נמצאות בין השאר המילים: תוכי, תירס, אבא, דודה, כרס, ארבע, איפה, איזה

כל ימי העיון, הרצאות והאירועים הקשורים ללשון העברית מרוכזים כאן ומאוגדים במקום אחד

אם חשבתם שצורת ציווי משמשת רק לפקודה-ציווי - כאן תגלו עוד שימושים: זירוז, עצה ואפילו בקשה!

כותבים הודעה בטלפון החכם בוואטסאפ או בדוא"ל ואתם מוכרחים לנקד? ככה תעשו את זה

האם "אלה" רק לזכר או גם לנקבה? מה ההבדל בין "זו" ובין "זאת"? האם "הלז" משמש גם לנקבה? כאן תמצאו טבלה מסודרת ובה כל מה שרציתם לדעת על כינוי הרמז לקרוב ולרחוק - ביחיד וברבים, בזכר ובנקבה

רובנו אומר התחבֿר (מלשון חבר) בלי דגש בבי"ת וכן השתבֿץ (מלשון שבץ) בלי דגש בבי"ת, ובכך אנו לכאורה סותרים את "חוק הברזל" שבניין התפעל תמיד מקבל דגש. כאן תגלו שהיסטורית הדברים מורכבים יותר

סקירה מקיפה של המילונים הרווחים ביותר בבתי ספר: איזה מילון שוקל הכי פחות, איזה מילון הכי עבה, איזה מילון כולל איורים, מי מציין את הערך גם בכתיב וגם בדפוס, איזה מילון מנוקד כולו ואיזה חלקית, ובאיזה מילון לא תמצאו את המילה "כותל" אם תחפשו אותה בכתיב הזה. ובסוף הסקירה - טבלת השוואה מיוחדת

"ירושלימה", "הרצחת וגם ירשת?" - חושבים שבעברית שלנו איננו משתמשים בה"א השאלה או בה"א המגמה? תחשבו שוב! איגדתי את (כל) המקרים שבהם משתמשים היום באותן אותיות ה"א מיוחדות

מהמילה "כוכב" נולדה המילה "לככב". רוב העולם הוגה לכּכֿב בניגוד לתקן העברי - לכֿכּב (בדגש בכ"ף השנייה!). גם בעוד מילים יש פער בין התקן ובין ההגייה בפועל - כיצד אתם הוגים: מהפֿנט/מהפּנט, מנכּיח/מנכֿיח, טלפּן/טלפֿן? על הסיבות להבדלים ועל עוד דוגמות מעניינות תקראו כאן

מצעד עשרת השירים הגדולים - צל"ש וטר"ש לשוניים: כמה חריגות לשוניות יש לנתן גושן ולמירי מסיקה, על מה קיבלו נועה קירל איזי צל"ש לשוני, וכמה פעמים בשירים הזמר הוגה "בִּידיוק" במקום "בֶּEדיוק"