עברית. לשון. שפה

קטגוריה בלוג

כאן אתלונן, אתאונן, אשפוך את חמתי, וגם אחמיא ואפרגן, בנושאי עברית שונים ומשונים

מן הפרט אל הכלל – שם פרטי שהפך לשם כללי

תירס, אחיין, ודודן היו שמות פרטיים. כאן תכירו שמות פרטיים שהפכו לשם של מקום או שהחלו לשמש ציון לקרבת משפחה ועוד משמעויות מפתיעות

עם הלשון בחוץ – על הקשר בין העברית לברית מילה

על הקשר בין בגד לבגידה ובין מעיל למעילה, על החלופות העבריות ל"לקחת תמונה" ו"עושה שכל", סימן נחמד לזכור 5 מילים שרוב העולם אינו הוגה אותן על פי התקן, וגם מהו סָגול ומהו סֶגול. טור חדש שלי במגזין של ערוץ 20

מורים, מחפשים תוכן לשבוע העברית המתקרב? מצאתם!

האם המַפתח נקרא כך כי הוא רק פותח ולא סוגר, אילו מילים עבריות שאלו מאיתנו שפות אחרות, והאם יש סלנג בתנ"ך? "עושים כבוד לשפה העברית" היא פעילות משחקית-משעשעת, המפעילה את התלמידים, ולאחריה כל תלמיד ירגיש גאווה שהוא מדבר עברית

עם הלשון בחוץ

טור חדש שלי במגזין של ערוץ 20 – על החוכמה בעברית והקשר בין המילים, על ההיגיון מאחורי "טעויות" לשון, על מילים גנובות משפות אחרות בלי שחושדים בהן, וגם כמה הפתעות, וגם על ניפוץ מיתוסים

הד"ר ניסן נצר – דברים אחדים לזכרו

הד"ר ניסן נצר הלך היום לעולמו, ואספר פה מקצת שבחו: על הידע הנרחב שלו, על הנגשת העברית לציבור הרחב, מה העתקתי ממנו וגם על שני הפרקים החדשים בקולולושה שכמעט הקלטתי עימו

מדריך: חולם חסר או חולם מלא?

אין מי שלמד ניקוד ולא התבלבל מתי כשיש תנועת חולם יש וי"ו ומתי אין – מתי משאירים ומתי משמיטים. באתי להושיט עזרה

איך אומרים בעברית – מילון הגייה נכונה: האותיות א-צ

בפעם הראשונה באינטרנט! מילון שמכיל מילים שרוב הדוברים הוגים אותן שלא לפי התקן בעברית. וכעת נוספו הערכים באותיות פ-צ. בדקו אם אתם יודעים מה הצורה הנכונה: פּופּוּלרי או פּופּוֹלרי, פֶּסימי או פָּסימי, ואיך הוגים "צהריים" ו"פרסי ישראל"

השפה העברית – תמונת מצב

מקור ראשון במוסף מיוחד על מצב העברית היום: האם העברית בימינו מתדרדרת ומתאנגלזת (כולל ריאיון עימי), האם יש צורך באקדמיה ללשון, ומה רות אלמגור רמון חושבת על העברית המגדרית

דגש באותיות בג"ד כפ"ת אחרי שווא נח? לא תמיד

את כולנו לימדו בתיכון שבג"ד כפ"ת אחרי שווא נח מקבלות דגש, אבל כאן תגלו רשימת חריגים לכלל: שרְביט, סמְכות, שדְכן, אסְפן ועוד

למה רבים הוגים "נראָה לי" בהווה, "בִּדְיוק" בחיריק ו"א֫צבע" במלעיל?

אנשים אינם "טועים" סתם בדיבור. לכל חריגה מהתקן יש סיבה, וכאן אסביר מה ההיגיון בחריגות כגון אלה: אותכם, שְבעת אלפים, תְשעת אלפים, ממנוֹ, אותֵך, עלֵך, א֫מצע, שמונָה עשרה

« פוסטים ישנים

© 2021 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑