עברית. לשון. שפה
סקירה היסטורית מרתקת של הגישות שונות בימי הביניים בנושא השורשים בעברית - האם יש מילים בעלות שורש אחד, מה ההיגיון של השיטה הזו (ויש היגיון), מי אחראי לכך שעד היום אנו לומדים שיש שלוש אותיות שורש, ולמה בחרו בצורה המסובכת פ-ע-ל לתיאור התבניות בעברית
לְמה הכוונה "שנת תרפפ"ו" אם תרפפ"ו לא הייתה מזמן כל כך, מי באמת המציא את השם חנוכייה, ומדוע מילון אבן שושן טועה כשהוא כותב שמקור המילה "פיתה" הוא ארמי - כל זאת ועוד בפרק שעוסק בלאדינו: ההיסטוריה שלה, מילים שחדרו לעברית בהשפעתה ועל החלטת ממשלת ספרד להקים פה בישראל את האקדמיה ללשון הלאדינו
גם אתם מתעצבנים כשאתם בקניון וכל שלטי החנויות והמותגים באותיות אנגליות? אישה אחת החליטה שהגיע הזמן לפעול - בזכותה חובה ששמות החנויות בתל אביב יופיעו גם אותיות עבריות. איך היא עשתה את זה, איך החובה הזו לא טורפדה בבג"ץ ומי איים עליה - על זאת ועוד בפרק הזה
פרק מיוחד שעוסק בניגודים לכאורה שבין המסורת היהודית ובין המחקר המדעי: האם בראשית העולם דיברו עברית וממנה התפתחו שאר השפות או שהעברית התפתחה משפות אחרות? האם העברית היא שפה אלוהית מלאת עומק או שהיא שפה שבני אדם קבעו בצורה שרירותית? האם סימני הניקוד והטעמים ניתנו מסיני או שמדובר בהמצאה מאוחרת?
למה עורכי הדין מתנסחים בלשון מסורבלת כל כך, למה אנו צריכים עו"ד צמוד שיסביר לנו מה כתוב בטופס של הביטוח הלאומי או הבנק או בטופס ההסכמה לניתוח, מי למען השם המציא את הצירוף "ו/או" שכובש כל חלקת טקסט טובה, ואיך ברחבי העולם מסתדרים נהדר בלעדיו. וגם: מדריך בזק לכתיבה משפטית בהירה. מתאים לא רק לעורכי דין
כמה עוד צלילים נעלמו מהעברית והאם יש סיכוי שיחזרו? האם דוד המלך היה מבין אותנו קוראים את מה שהוא עצמו כתב? כיצד נשמעה הפרוטושמית - אֵם השפות השמיות? פרק שעוסק בעיצורים (=צליל האותיות), ובו אנו מנפצים את מיתוס הדגש בבג"ד כפ"ת בראש מילה, וכן השמעת בכורה של העיצורים לפי ההגייה בפרוטושמית, לפי ההגייה התימנית, הספרדית והאשכנזית
מדוע יש בעברית כל כך הרבה סימנים לאותה התנועה (למשל לתנועת E יש ארבעה סימנים: צירה, סגול, שווא נע וחטף סגול), מדוע מערכת הניקוד, שהומצאה כדי לסייע לדובר, הופכת "למקצוע" של מומחים בלבד ואינה שימושית לשאר הדוברים? האם היהודים המציא את הניקוד? מה סיכויי ההצלחה של ההצעה לבטל חלק מסימני הניקוד כדי לפשט את הניקוד? הסכת מיוחד שעוסק בתנועות ובסימני הניקוד
מה הציפיות שלו מהמורים ללשון ומה הציפיות שלו מרמת הלשון של תלמיד שמסיים את מערכת החינוך? האם הציונים בבגרות בלשון במגמת עלייה או ירידה? האם אי פעם שאלו את התלמידים מה חשוב להם ללמוד בלשון? וכיצד משלבים את הטכנולוגיה והטלפון החכם בלימודי הלשון? שיחת עומק אישית ובלעדית עם תומר בוזמן: המפקח-מרכז על לימודי העברית בחינוך העל-יסודי
האם השיקול בפרסומות מסחרי בלבד או שמא מביאים בחשבון גם את הזווית החינוכית-לשונית? האם בפרסומות לילדים מקפידים יותר על העברית או בדיוק להפך? פעם אחת ולתמיד: מדוע אנשי פרסום מעדיפים שמות לועזיים? וגם: כך הגשמתי חלום לומר בקול: "ונעבור לפר-סו-מות". עוד פרק בהסכת-פודקאסט היחיד בעולם שעוסק בעניינים המעניינים של השפה העברית
הפרק השני בהסכת היחיד שעוסק בלשון העברית, והפעם שיחה על הסלנג העברי: על סלנג בתנ"ך, על תפקידי הסלנג, על סלנג ב"ארץ נהדרת" ובהומור, ועל השאלה אם הסלנג הוא גיוון או ניוון
פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.
