בשפת המספרים נשתרבבו לעברית גם מילים ארמיות, כגון תַּרְתֵּי. על הארמית שבמתמטיקה

על מקורות הגאומטרייה, על ניסיון החלופה העברי, וגם כמה מילים על המהנדס שכל הזמן מהנדס לנו את החיים

פעם ועוד פעם שווה פעמיים. או שמא שתי פעמים? כאן נשבור את המיתוס שצורות כמו שתי פעמים, ושתי שנים הן שגיאות בעברית

תחשבו רגע – השעה שש וחמישה או שש וחמש? הרי הכוונה ל"וחמש דקות", ודקה באה במין נקבה, ולכאורה יש לומר וחמש. פינה על דקות ועל רגעים

מי היו אבות המתמטיקה העברית ולשונה, אלו שהחלו לפתח מינוחים עבריים-מדעיים למתמטיקה? על ראשית לשון המתמטיקה העברית

מִשֵׁם עיר אֶל מחשבה ומזימה, דרך יחס ופרופורציה, בואכה מספרים וכלה באריתמטיקה, פעולות החשבון – על גלגולי המילה חשבון מאז ועד היום

לְשַׁלֵּשׁ הכוונה לכפול פי שלושה או לחלק בשלושה? והאם המפעל שִׁילֵש את תפוקתו או הִשׁלישׁ את תפוקתו? * על ההבדל בין לְשַׁלֵּשׁ א' ובין לְשַׁלֵּשׁ ב' ועל ההבדל בין שניהם ובין לְהַשְׁלְישׁ

כל דובר עברית יודע מיד לומר כי המשפט "רבותיי, תֵּן לי לדבר" אינו תקין בעברית. רבותיי – רבים; תֵּן – יחיד. אבל משפט דומה לזה יש במקרא, ואף בימינו אנו משתמשים בצורות דומות המוגדרות צורות קפואות

קול קורא במדבר – הקול נשמע במדבר או שהקול קורא את המילה "מִדבר"?; מהרסיך ומחריביך ממך יצאו – גיס חמישי שיֵצא מתוכנו או שהאויבים יניחו לנו לנפשנו?; מכל מלמדיי השכלתי – למדתי מהם או שאני חכם יותר מהם? על ניבים שרווחים בשימוש היום אבל מקורם בטעות בהבנת המקור