מה גורם לרבים להגיד "לא יאומן כי יסופר" במקום "לא ייאמן כי יסופר", ומדוע אומרים "מאכלות אסורות" ולא "מאכלים אסורים" * על תופעת הגרירה
שנהב (שן+הב) חרסינה (חרס+סין), גחלילית (גחלת+לילה) – מסע בעקבות מילים מולחמות למן המקרא, דרך לשון חז"ל ועד עברית ימינו
יש לכם מזל (טוב)! לפניכם מילים שהיו בראשית דרכן סתמיות, ניטרליות, אבל שינו את מטען המשמעות שלהן וקיבלו גוון חיובי או שלילי. דוגמות מלשון המקרא ועד ימינו
צרוד, פוחלץ, סחוס ואפילו פין – מילים שנוצרו בשל טעות בקריאה שגררה טעות בהעתקה ומכאן ל"שגיאת כתיב"
תכירו את אחת התופעות המרתקות בעברית: "הגזירה לאחור". התופעה אחראית למילים חדשות שנוצרו בעברית וגם לחריגות בתקן – כך נולדו המילים: עוגייה, גחל, עיירה וגרוטאה
מה ההבדל בין גילים וגילאים, כדי ועל מנת, מתברר ומסתבר, וגם: אתם בעד או נגד הרפורמה ולמה אין מי שמחליט היום – חלק אחרון בסדרת הטיפים
מה סדר המילים הנכון במשפט: "אתמול הודיע ראש הממשלה" או "אתמול ראש הממשלה הודיע", וכן: על צורות מוכלאות, וגם: היות ש- או היות ו-, מאחר ש- או מאחר ו-
כמה דברים שכדאי לכל כותב ובטח לעורך לשון לדעת: על זה שאינו זה, באילו מילים או צורות שנחשבות גבוהות עדיף שלא להשתמש, וכיצד עדיף להתנסח במקום "בנוסף"
מתברר שמאחורי כמה מהשורשים שאתם מכירים, מסתתר שורש קטן יותר, בעל שני עיצורים ("אותיות") בלבד, שמתחבא בשורשים שונים בעלי משמעות קרובה
שבירת מיתוס: כולנו מכירים את כ"ף הדמיון ("הוא מתנהל כמלך המשרד"), כ"ף השיעור ("כמאה אנשים הגיעו לגמר") וכ"ף של זמן "כש" ("כשתגיע נתחיל"), אבל יש עוד כ"ף אחת שנשכחה, ואולי מכשירה את הצורה שמתקני הלשון רגילים למגר
© 2024 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑