קטגוריה עם הלשון בחוץ – מגזין ערוץ 14
"בעלי מלשון בעלות, ואני לא הרכוש שלו" – טענה זו שומעים מנשים מסוימות בשנים האחרונות, בלי להביא בחשבון שגם לצמחונים יש מטבח, והוא קשור למילה טבח, ושגם מי שאינו מאמין באסטרולוגיה מאחל "מזל טוב". קצת על אובדן המשמעות המקורית של מילים שכולנו משתמשים בהן היום בלי לחשוב על המשמעות המקורית שעלולה להפריע לאנשים מסוימים
איך בנו של המן הרשע הפך כינוי לעני, ומהי המילה שרבים מתבלבלים בה בשיר פורים ידוע? * פורים שמח!
האם יש הבדל בין המילה עץ למילה אילן? פרי המקרה – באיזה פרי מדובר? ואיך צריך לפנות לשדה? * לכבוד ט"ו בשבט: כמה מילים מלבלבות
מה המילה הנפוצה בעברית, כמה מילים יש בעברית, והפתעה: השפה העברית אינה נזכרת בשמה בתנ"ך * לכבוד יום העברית ושבוע העברית (עוד שבוע וקצת) קבלו כמה דברים שלא ידעתם על העברית שלנו
בחנוכה רבים נוהגים להגיד את מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד מדי יום ביומו – אבל האם אתם מבינים את המילים שאתם אומרים? הינה הסבר לשוני קצר
מה גורם לרבים להגיד "לא יאומן כי יסופר" במקום "לא ייאמן כי יסופר", ומדוע אומרים "מאכלות אסורות" ולא "מאכלים אסורים" * על תופעת הגרירה
שנהב (שן+הב) חרסינה (חרס+סין), גחלילית (גחלת+לילה) – מסע בעקבות מילים מולחמות למן המקרא, דרך לשון חז"ל ועד עברית ימינו
יש לכם מזל (טוב)! לפניכם מילים שהיו בראשית דרכן סתמיות, ניטרליות, אבל שינו את מטען המשמעות שלהן וקיבלו גוון חיובי או שלילי. דוגמות מלשון המקרא ועד ימינו
צרוד, פוחלץ, סחוס ואפילו פין – מילים שנוצרו בשל טעות בקריאה שגררה טעות בהעתקה ומכאן ל"שגיאת כתיב"
תכירו את אחת התופעות המרתקות בעברית: "הגזירה לאחור". התופעה אחראית למילים חדשות שנוצרו בעברית וגם לחריגות בתקן – כך נולדו המילים: עוגייה, גחל, עיירה וגרוטאה
