עברית. לשון. שפה

קטגוריה עם הלשון בחוץ – מגזין ערוץ 14

פינות הלשון בטור שלי ממגזין עכשיו 14 מבית ערוץ 14

אזור גרירה

מה גורם לרבים להגיד "לא יאומן כי יסופר" במקום "לא ייאמן כי יסופר", ומדוע אומרים "מאכלות אסורות" ולא "מאכלים אסורים" * על תופעת הגרירה

כ-100 מילים מולחמות

שנהב (שן+הב) חרסינה (חרס+סין), גחלילית (גחלת+לילה) – מסע בעקבות מילים מולחמות למן המקרא, דרך לשון חז"ל ועד עברית ימינו

לשם שינוי: מילים ששינו את מטענן

יש לכם מזל (טוב)! לפניכם מילים שהיו בראשית דרכן סתמיות, ניטרליות, אבל שינו את מטען המשמעות שלהן וקיבלו גוון חיובי או שלילי. דוגמות מלשון המקרא ועד ימינו

"שגיאת כתיב" שהפכה למילה רשמית

צרוד, פוחלץ, סחוס ואפילו פין – מילים שנוצרו בשל טעות בקריאה שגררה טעות בהעתקה ומכאן ל"שגיאת כתיב"

שוקו ולחמנית – על תופעת הגזירה לאחור

תכירו את אחת התופעות המרתקות בעברית: "הגזירה לאחור". התופעה אחראית למילים חדשות שנוצרו בעברית וגם לחריגות בתקן – כך נולדו המילים: עוגייה, גחל, עיירה וגרוטאה

גזרו ושמרו: טיפים לכותבים המתחילים (ג)

מה ההבדל בין גילים וגילאים, כדי ועל מנת, מתברר ומסתבר, וגם: אתם בעד או נגד הרפורמה ולמה אין מי שמחליט היום – חלק אחרון בסדרת הטיפים

גזרו ושמרו: טיפים לכותבים המתחילים (ב)

מה סדר המילים הנכון במשפט: "אתמול הודיע ראש הממשלה" או "אתמול ראש הממשלה הודיע", וכן: על צורות מוכלאות, וגם: היות ש- או היות ו-, מאחר ש- או מאחר ו-

גזרו ושמרו: טיפים לכותבים המתחילים (א)

כמה דברים שכדאי לכל כותב ובטח לעורך לשון לדעת: על זה שאינו זה, באילו מילים או צורות שנחשבות גבוהות עדיף שלא להשתמש, וכיצד עדיף להתנסח במקום "בנוסף"

עיצורים משותפים

מתברר שמאחורי כמה מהשורשים שאתם מכירים, מסתתר שורש קטן יותר, בעל שני עיצורים ("אותיות") בלבד, שמתחבא בשורשים שונים בעלי משמעות קרובה

תכירו את הכ"ף שאינכם מכירים

שבירת מיתוס: כולנו מכירים את כ"ף הדמיון ("הוא מתנהל כמלך המשרד"), כ"ף השיעור ("כמאה אנשים הגיעו לגמר") וכ"ף של זמן "כש" ("כשתגיע נתחיל"), אבל יש עוד כ"ף אחת שנשכחה, ואולי מכשירה את הצורה שמתקני הלשון רגילים למגר

« פוסטים ישנים

© 2024 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑