עברית. לשון. שפה

קטגוריה תחום גאוגרפיה

ענף עץ עָבוֹת

"מוצר אחד" בעל יותר מ-20 שמות שונים המעידים על עושר לשוני ועל דקויות בשימוש?! אף רעיונאי (קופירייטר) לא היה אוהב את הרעיון הזה כי מבחינתו מדובר בכריתת הענף שעליו שוק הפרסום יושב. אבל אנחנו אוהבים גם אוהבים!

עושר השמור לבעליו – לטובתו

את הפֵּרות קוטפים מהעץ. אבל את התאנים אוֹרִים, את התמרים גוֹדְדִים ואת הענבים בוֹצרים. ומה בנוגע לזיתים, ענבים, בשמים, קטניות ותבואה? על העושר הלשוני בעברית לתיאור פעולות הקטיף

מרוב עצים לא רואים את האילנות

"על פירות האילן מברך 'בורא פרי העץ'", נכתב במשנה (ברכות ו, א). מה ההבדל בין עץ ובין אילן?

אתם אוהבים לאכול פרחים?

אוהבים לאכול פֵּרות וירקות? בשפה המדעית אין המונח "ירק", אלא רק "פרי", ומשמעו שונה מהפרי בלשון הדיבורית * על הפער שבין השפה היום-יומית למונחים המדעיים.

בכל רמ"ח איבריו

ראש ההר, רגלי ההר, גב ההר, צלע ההר, בטן ההר – אלה רק דוגמות אחדות לשימוש מושאל של איברי גוף. כאן נדגמים שימושים אלה ואחרים, ואף נדון בתופעה

שנת תרפפ"ו

"באתי סוליקו", "שניים בורקס", "היידה ביבי". השפעות הלדינו על העברית

קריאת כיוון

כולנו מכירים את שמות הכיוונים – צפון, דרום, מזרח ומערב, אבל מה פירוש שמותם? וגם: על שמות מקראיים חלופיים לציון הכיוונים, כגון קֶדֶם, ים, אָחוֹר, נגב, תימן, יָמין, שמאל

קניון באמצע הנחל

בפעם הבאה שאתם הולכים לקניון הסמוך כדי לבזבז כסף על קניות רק כדי הירגע, כדאי שתחשבו רגע

קול קורא במדבר

חשבתם שהמִדבר הוא מקום שומם? תחשבו שוב על המשמעויות השונות של השורש דב"ר והמילה מדבר ועל הקשר ביניהם

קדימה, יוצאים לניווטים!

על הקשר שבין השורש נו"ט לים (ספן), לאוויר (רון ארד) וליבשה (ה-GPS)

« פוסטים ישנים

© 2020 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑