קִרבת משפחה

מה משותף לאחיה השילוני, רבי מאיר בעל הנס, בנימין נתניהו ושמעון פרס? על התפתחות שמות המשפחה בהיסטוריה היהודית

משנה ברורה

בכלליות, מקובל לחלק את העברית לארבע תקופות/שכבות/רובדי לשון: לשון המקרא – 1200 לפסה"נ עד 200 לפסה"נ. מיוצגת בעיקר בלשון התנ"ך. לשון חכמים – 200 לפסה"נ ועד 500 לסה"נ. מיוצגת במשנה, בברייתא ובתוספתא ובספרות שחוברה בתקופת התַנָאים, חכמי המשנה, עד דורו של רבי יהודה הנשיא (200 לסה"נ לערך), והמיוצגת גם בספרות האמוראים, הכוללת את התלמוד הירושלמי והבבלי. לשון ימי הביניים – 500 לסה"נ ועד 1700 לסה"נ.... להמשיך לקרוא →

תחיית המתים

הרב יחיאל מיכל פינס (תר"ד–תרע"ג; 1843–1913) – ממחיי השפה העברית, ממייסדי ועד הלשון (שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית) ומִפּעיליו. הרב פינס היה סופר, ממנהיגי היישוב העברי בארץ ישראל. דָגַל בשילוב המסורת ורעיונות ההשכלה; פעל בקרב היישוב הישן, סייע להקים כמה שכונות חדשות בירושלים ולרכוש קרקעות בפתח תקווה. תמך בביל"ויים, והיה בין רוכשי האדמות בגדרה. הוא פעל... להמשיך לקרוא →

מלחמת העולמות

ציון דרך בהתפתחות החינוך העברי בארץ ישראל הוא המאבק על השלטת העברית כשפת ההוראה בבית הספר הטכני הגבוה, הטֶכניקוּם, בחיפה (הטכניון של ימינו). חברת עזרה מגרמניה הקימה את בית הספר, והוועד המנהל של החברה החליט בתרע"ג-1913 כי שפת הלימודים בבית הספר הטכני הגבוה בתחומי המדע והטכנולוגיה תהיה גרמנית. וכך הכריזו: "מדעי הטבע (המדעים המדויקים והנדסה) יהיו נלמדים בשפה... להמשיך לקרוא →

מנחם, פתח את המחברת

הוא היה בלשן, פרשן ומשורר, הוא כתב מילון עברי-עברי למקרא, הוא ביקש להשאיר את העברית על טהרתה, הוא האמין שיש מילים בעלי אות שורש אחת וספרו זכה להצלחה מסחררת . זהו מנחם בן סרוק, ממדקדקי ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד

יונה הבלשן

הוא היה גם בלשן, גם מדקדק, גם פרשן מקרא וגם רופא, והוא גם עסק בחוכמת ההיגיון ובפילוסופיה יוונית – רבי יונה אבן ג'נאח, מגדולי מדקדקי ימי הביניים, אם לא הגדול שבהם

האם זמן שווה כסף?

הביטוי "זמן שווה כסף" מקורו באנגלית. מדוע שלא נשתמש בחלופה עברית ממקורותינו כגון "אין אבדה כאבדת הזמן"? ומהי החלופה העברית לאמירתו של יוליוס קיסר "באתי, ראיתי, ניצחתי"? * על חלופות עבריות לביטויים השאולים מלעז

דרור יקרא

הוא היה בלשן, פרשן ומשורר, הוא כתב ספר ובו ביקורת על חיבורו של מנחם בן סרוק, הוא השווה בין העברית לעוד שפות שמית, הוא היה הראשון שאימץ לעברית את המשקל הערבי בשירה ובכך השפיע על כל המשוררים אחריו. זהו דונש בן לברט, ממדקדקי ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד, אשר את פיוטיו שרים עד היום

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑