קטגוריה תחום מקרא
מִשֵׁם עיר אֶל מחשבה ומזימה, דרך יחס ופרופורציה, בואכה מספרים וכלה באריתמטיקה, פעולות החשבון – על גלגולי המילה חשבון מאז ועד היום
כל דובר עברית יודע מיד לומר כי המשפט "רבותיי, תֵּן לי לדבר" אינו תקין בעברית. רבותיי – רבים; תֵּן – יחיד. אבל משפט דומה לזה יש במקרא, ואף בימינו אנו משתמשים בצורות דומות המוגדרות צורות קפואות
אחי, שים עליו עין; יצא לי מהאף; אני אוכל אותו כמו לחם; חכם לאללה, פחד אלוקים; נעשה לי חושך בעיניים – כל אלה ביטויים הנחשבים היום לסלנג, ללשון עממית, ללשון נמוכה. תתפלאו, אבל הם נמצאים כבר בתנ"ך
קול קורא במדבר – הקול נשמע במדבר או שהקול קורא את המילה "מִדבר"?; מהרסיך ומחריביך ממך יצאו – גיס חמישי שיֵצא מתוכנו או שהאויבים יניחו לנו לנפשנו?; מכל מלמדיי השכלתי – למדתי מהם או שאני חכם יותר מהם? על ניבים שרווחים בשימוש היום אבל מקורם בטעות בהבנת המקור
כאן תגלו אותה מילה שמציינת גם יחיד וגם רבים, גם קודש וגם חול. לא מאמינים? אלוהים ישמור!
כיצד ייתכן שבמקרא הרבים של אלומה הוא אלומים, של פתרון הוא פתרונים ושל מחנה הוא מחנים? ואיך יכול להיות שבמקרא המילה נגע מינה הדקדוקי נקבה? על תופעת הגרירה בלשון המקרא, בלשון חז"ל, בימי הביניים ובלשון ימינו
"מוצר אחד" בעל יותר מ-20 שמות שונים המעידים על עושר לשוני ועל דקויות בשימוש?! אף רעיונאי (קופירייטר) לא היה אוהב את הרעיון הזה כי מבחינתו מדובר בכריתת הענף שעליו שוק הפרסום יושב. אבל אנחנו אוהבים גם אוהבים!
את הפֵּרות קוטפים מהעץ. אבל את התאנים אוֹרִים, את התמרים גוֹדְדִים ואת הענבים בוֹצרים. ומה בנוגע לזיתים, ענבים, בשמים, קטניות ותבואה? על העושר הלשוני בעברית לתיאור פעולות הקטיף
לשון המקרא מלאה בציורים ובסמלים מעולם החי, הצומח, תופעות הטבע ועוד, וכאן אספתי חלק מהם וחילקתי אותם לקבוצות: עולם בעלי החיים, עולם הצמחים, תופעות הטבע, אברי הגוף
"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור" – האומנם? במקרא המילה עולם כלל לא באה במשמעות מקום אלא במשמעות זמן, כלומר נֶצַח, וגם בעברית שלנו משמעות זו עדיין חיה וקיימת
