חשבון עובר ושב

מִשֵׁם עיר אֶל מחשבה ומזימה, דרך יחס ופרופורציה, בואכה מספרים וכלה באריתמטיקה, פעולות החשבון – על גלגולי המילה חשבון מאז ועד היום

קפוא פה!

כל דובר עברית יודע מיד לומר כי המשפט "רבותיי, תֵּן לי לדבר" אינו תקין בעברית. רבותיי – רבים; תֵּן – יחיד. אבל משפט דומה לזה יש במקרא, ואף בימינו אנו משתמשים בצורות דומות המוגדרות צורות קפואות

סלנג בתנ"ך

אחי, שים עליו עין; יצא לי מהאף; אני אוכל אותו כמו לחם; חכם לאללה, פחד אלוקים; נעשה לי חושך בעיניים – כל אלה ביטויים הנחשבים היום לסלנג, ללשון עממית, ללשון נמוכה. תתפלאו, אבל הם נמצאים כבר בתנ"ך

מהרסיך ומחריביך ממך(!) יצאו

קול קורא במדבר – הקול נשמע במדבר או שהקול קורא את המילה "מִדבר"?; מהרסיך ומחריביך ממך יצאו – גיס חמישי שיֵצא מתוכנו או שהאויבים יניחו לנו לנפשנו?; מכל מלמדיי השכלתי – למדתי מהם או שאני חכם יותר מהם? על ניבים שרווחים בשימוש היום אבל מקורם בטעות בהבנת המקור

אזור גרירה

כיצד ייתכן שבמקרא הרבים של אלומה הוא אלומים, של פתרון הוא פתרונים ושל מחנה הוא מחנים? ואיך יכול להיות שבמקרא המילה נגע מינה הדקדוקי נקבה? על תופעת הגרירה בלשון המקרא, בלשון חז"ל, בימי הביניים ובלשון ימינו

ענף עץ עָבוֹת

"מוצר אחד" בעל יותר מ-20 שמות שונים המעידים על עושר לשוני ועל דקויות בשימוש?! אף רעיונאי (קופירייטר) לא היה אוהב את הרעיון הזה כי מבחינתו מדובר בכריתת הענף שעליו שוק הפרסום יושב. אבל אנחנו אוהבים גם אוהבים!

עושר השמור לבעליו – לטובתו

את הפֵּרות קוטפים מהעץ. אבל את התאנים אוֹרִים, את התמרים גוֹדְדִים ואת הענבים בוֹצרים. ומה בנוגע לזיתים, ענבים, בשמים, קטניות ותבואה? על העושר הלשוני בעברית לתיאור פעולות הקטיף

עוד היד נטויה

לשון המקרא מלאה בציורים ובסמלים מעולם החי, הצומח, תופעות הטבע ועוד, וכאן אספתי חלק מהם וחילקתי אותם לקבוצות: עולם בעלי החיים, עולם הצמחים, תופעות הטבע, אברי הגוף

מן העולם ועד העולם

"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור" – האומנם? במקרא המילה עולם כלל לא באה במשמעות מקום אלא במשמעות זמן, כלומר נֶצַח, וגם בעברית שלנו משמעות זו עדיין חיה וקיימת

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑