עברית. לשון. שפה

קטגוריה תחום מתמטיקה

מתמטיקה, מקרא, מדעים, אזרחות, היסטוריה, גאוגרפיה

תרתי משמע

בשפת המספרים נשתרבבו לעברית גם מילים ארמיות, כגון תַּרְתֵּי. על הארמית שבמתמטיקה

תפסיקו להנדס!

על מקורות הגאומטרייה, על ניסיון החלופה העברי, וגם כמה מילים על המהנדס שכל הזמן מהנדס לנו את החיים

תחשבו שתי פעמים

פעם ועוד פעם שווה פעמיים. או שמא שתי פעמים? כאן נשבור את המיתוס שצורות כמו שתי פעמים, ושתי שנים הן שגיאות בעברית

רק רגע

תחשבו רגע – השעה שש וחמישה או שש וחמש? הרי הכוונה ל"וחמש דקות", ודקה באה במין נקבה, ולכאורה יש לומר וחמש. פינה על דקות ועל רגעים

מתמטיקה טהורה

מי היו אבות המתמטיקה העברית ולשונה, אלו שהחלו לפתח מינוחים עבריים-מדעיים למתמטיקה? על ראשית לשון המתמטיקה העברית

חשבון עובר ושב

מִשֵׁם עיר אֶל מחשבה ומזימה, דרך יחס ופרופורציה, בואכה מספרים וכלה באריתמטיקה, פעולות החשבון – על גלגולי המילה חשבון מאז ועד היום

הכפיל ושילש והשליש

לְשַׁלֵּשׁ הכוונה לכפול פי שלושה או לחלק בשלושה? והאם המפעל שִׁילֵש את תפוקתו או הִשׁלישׁ את תפוקתו? * על ההבדל בין לְשַׁלֵּשׁ א' ובין לְשַׁלֵּשׁ ב' ועל ההבדל בין שניהם ובין לְהַשְׁלְישׁ

תְּרֵיסַרְיוֹן ותְּרֵיסָרוֹן

בשפת המספרים נשתרבבו לעברית גם מילים ארמיות, כגון עַשְׁתֵּי עָשָׂר ותְּרֵיסָר. על הארמית שבמתמטיקה ובמדעים

פי כמה וכמה

מתברר שהמילה "פי" עברה יותר מגלגול אחד במשמעות שלה מאז שימושה בתנ"ך ועד שימושה בלשון חז"ל ואף בלשון ימינו

שֵׁש כפול שלוש

המילה שֵׁש היא מילה אחת ולה שלושה פירושים ממקורות שונים.

« פוסטים ישנים

© 2024 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑