מקור ראשון במוסף מיוחד על מצב העברית היום: האם העברית בימינו מתדרדרת ומתאנגלזת (כולל ריאיון עימי), האם יש צורך באקדמיה ללשון, ומה רות אלמגור רמון חושבת על העברית המגדרית

את כולנו לימדו בתיכון שבג"ד כפ"ת אחרי שווא נח מקבלות דגש, אבל כאן תגלו רשימת חריגים לכלל: שרְביט, סמְכות, שדְכן, אסְפן ועוד

בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותית, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה"

אנשים אינם "טועים" סתם בדיבור. לכל חריגה מהתקן יש סיבה, וכאן אסביר מה ההיגיון בחריגות כגון אלה: אותכם, שְבעת אלפים, תְשעת אלפים, ממנוֹ, אותֵך, עלֵך, א֫מצע, שמונָה עשרה

כולנו מכירים את חידושי המילים של ילדים קטנים שמצד אחד הפנימו את התבנית של כללי העברית, אבל מצד שני אינם בקיאים בחריגים של אותה התבנית. התוצאה משעשעת

עוד בפרק: מה הקשר הצלילי הלא מקרי בין אוויר ל-Air, ובין בסיס ל-Base, מה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין "מכונית", "עיתון" ו"לוויין", ולמה האקדמיה מתעקשת לחדש מילים עבריות אם כבר בתנ"ך יש מילים לועזיות שחדרו לעברית

האם העברית שלנו יכולה להיות מכשול בהבנת התנ"ך? מחבר הספר טוען שכן, וגם יש לו הרבה דוגמות, לפחות אחת מכל פרשה בחמישה חומשי תורה

מבחר ספרים הפונים לילדים והעוסקים בנושאי שפה, עברית ולשון – מאלתרמן ושלונסקי ועד עמרי בר־לב. סקירה מיוחדת לרגל לשבוע הספר העברי

איך מחליטים מהי העברית הנכונה: לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים ואולי לשון ימינו? ואם כל לשון משתנה ומתפתחת – מדוע האקדמיה ללשון מנסה "לחנך" את הציבור? על זאת ועוד נושאים מרתקים בפרק מיוחד במינו