Tag גאוגרפיה
איך עולם הלשון עוזר לנו לזהות שמות מקומות עתיקים בארץ, למה דווקא הציונות והשיבה לארץ פגעו בשמות היישובים העתיקים, ומדוע דווקא בארץ שיעור השתמרות השמות הקדומים גבוה יחסית לשאר המקומות בעולם – שיחה עם פרופ' יואל אליצור: איש לשון וחוקר בתחום הגאוגרפיה המקראית בזיקה לימינו
מאחורי הקלעים של מערכת השעות בבית הספר – והפעם על התחילית "גאו" בכל מיני מילים בשימוש בעברית
"מוצר אחד" בעל יותר מ-20 שמות שונים המעידים על עושר לשוני ועל דקויות בשימוש?! אף רעיונאי (קופירייטר) לא היה אוהב את הרעיון הזה כי מבחינתו מדובר בכריתת הענף שעליו שוק הפרסום יושב. אבל אנחנו אוהבים גם אוהבים!
את הפֵּרות קוטפים מהעץ. אבל את התאנים אוֹרִים, את התמרים גוֹדְדִים ואת הענבים בוֹצרים. ומה בנוגע לזיתים, ענבים, בשמים, קטניות ותבואה? על העושר הלשוני בעברית לתיאור פעולות הקטיף
לשון המקרא מלאה בציורים ובסמלים מעולם החי, הצומח, תופעות הטבע ועוד, וכאן אספתי חלק מהם וחילקתי אותם לקבוצות: עולם בעלי החיים, עולם הצמחים, תופעות הטבע, אברי הגוף
"על פירות האילן מברך 'בורא פרי העץ'", נכתב במשנה (ברכות ו, א). מה ההבדל בין עץ ובין אילן?
ראש ההר, רגלי ההר, גב ההר, צלע ההר, בטן ההר – אלה רק דוגמות אחדות לשימוש מושאל של איברי גוף. כאן נדגמים שימושים אלה ואחרים, ואף נדון בתופעה
"באתי סוליקו", "שניים בורקס", "היידה ביבי". השפעות הלדינו על העברית
כולנו מכירים את שמות הכיוונים – צפון, דרום, מזרח ומערב, אבל מה פירוש שמותם? וגם: על שמות מקראיים חלופיים לציון הכיוונים, כגון קֶדֶם, ים, אָחוֹר, נגב, תימן, יָמין, שמאל
בפעם הבאה שאתם הולכים לקניון הסמוך כדי לבזבז כסף על קניות רק כדי הירגע, כדאי שתחשבו רגע
