מתלוננים שהצורות "היפות" מן העבר נעלמות, אבל מתברר שיש הרבה צורות כאלה שאנו משמרים גם משמרים. איגדתי דוגמות רבות כאלה

רובנו אומר התחבֿר (מלשון חבר) בלי דגש בבי"ת וכן השתבֿץ (מלשון שבץ) בלי דגש בבי"ת, ובכך אנו לכאורה סותרים את "חוק הברזל" שבניין התפעל תמיד מקבל דגש. כאן תגלו שהיסטורית הדברים מורכבים יותר

מהמילה "כוכב" נולדה המילה "לככב". רוב העולם הוגה לכּכֿב בניגוד לתקן העברי - לכֿכּב (בדגש בכ"ף השנייה!). גם בעוד מילים יש פער בין התקן ובין ההגייה בפועל - כיצד אתם הוגים: מהפֿנט/מהפּנט, מנכּיח/מנכֿיח, טלפּן/טלפֿן? על הסיבות להבדלים ועל עוד דוגמות מעניינות תקראו כאן

הכלל הוא שלאחר שווא מרחף לא יבוא דגש קל, ואולם לכל כלל יש יוצאים מן הכלל, וכאן אציג את כל המילים שיש בהן דגש קל אחרי שווא מרחף