Tag האקדמיה ללשון העברית
ההבדל המבלבל בין מנוי למינוי, ההגייה התקנית של כרס, הכתיב המסובך של כל לעומת הכול, בלייעל, צוהריים, אספה, מחזור, יצא ועוד
כך השיבה המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון כשנשאלה למה לאקדמיה ללשון העברית יש שם לועזי. היא גם הציעה חלופה עברית לשם המוסד לאחר שהוסיפה כי "הסנדלר עדיף שיהיו לו נעליים טובות"
אם אומרים "בפעם הראשונה האקדמיה ללשון פונה לעזרת הציבור" ואין מדובר בפעם הראשונה – יש פער! ככה הוזכרתי בתוכנית "מהצד השני עם גיא זהר" ובעקיפין דאגתי ליח"צ לאקדמיה
איגדתי את כל כתבי העת העבריים העוסקים בלשון העברית. כאן תכירו את כתבי העת השונים, תמצאו פרטים כיצד להפוך למנויים וגם תדעו מהן העלויות כספיות – פרטים בסיסיים שעל פי רוב לא תמצאו באתרים של ההוצאות, וחבל
קבלו את רשימת הספרים שכמאמר הקלישה "שום ספרייה ביתית אינה שלמה בלעדיהם" – והפעם ספרים בתחום הניקוד. אם אתם רוצים ללמוד ניקוד וגם אם למדתם ניקוד ואתם עורכי לשון או יועצי לשון – זו הרשימה בשבילכם
לפניכם רשימת הספרים המומלצים לכל מי שעוסק בעריכת לשון או לכל מי שמתעניין בתחום ועושה את צעדיו הראשונים. סקירה מיוחדת החל מ"מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה" של אבא בנדויד והדסה שי, דרך "שיחות על עברית" של יעקב רבי וכלה בסדרת "עברית כהווייתה" של לאה צבעוני
שיבוש הסדר הקיים ("צוהריים"), שימור אי-הסדר הקיים ("כול"-"כל"), חוסר מענה לדו-משמעות (יצא, מחזור), קיפוח משקל קְטֵלה (גנבה, אספה). סיקור הבעיות העיקריות בכללים החדשים
בפעם הראשונה – הדרכה מעשית מלאה ומקיפה בעולם עריכת הלשון: הכרה של מגוון ספרי יעץ ואתרי יעץ, יישומונים-אפליקציות, מאגרי מידע וחיפוש, מילונים מקוונים מומלצים וכאלה שכדאי להתרחק מהם, מילונים חזותיים, מילונים ייעודיים (ניבים, סלנג, נרדפים), ספרי דקדוק ועוד
