למה המשיכו המגורשים לשמר את שפת ארץ מוצאם, איך קרה שבניגוד לדעתו של הרצל וכנגד כל הסיכויים חזרה העברית להיות השפה הרשמית, כיצד השפיע העידן המודרני (האמנציפציה ועוד) על העברית, מה ארגון אונסק"ו מנסה ללמוד מאיתנו ומהן המסקנות המעשיות מסדרת הפרקים הזו
על ההשתלטות של הארמית על העברית, על ההשפעה של כישלון מרד בר כוכבא על העברית, ועל עליית הנצרות והאסלאם והשפעתן על העברית – החלק השני במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל
על הקשר בין שפה לזהות לאומית, באיזו שפה דיבר אברהם אבינו, על להגים בעברית שבימי המקרא ועוד – חלק ראשון מתוך שלושה המציג את הסיפור ההיסטורי של השפה העברית, מסע של כ-4000 שנה!
הספר עוסק במערכת היחסים הענפה והמורכבת בין חיי עם ישראל ובין הלשונות שדיבר וכתב בהן – תענוג צרוף!
כל מורה מכיר את התסכול בשימוש בשורש פ-ע-ל כדי להמחיש את הבניינים, ואת ההרגשה הלא נעימה בשימוש בשורש הלא נעים ק-ט-ל במשקלי השמות. למה נבחרו השורשים הללו כמייצגים? הינה התשובה
כולנו מכירים אותו כפרשן, אבל תתפלאו לדעת שהוא גם היה בלשן. ולא סתם בלשן – הוא חידש מילים, תרם תרומה עצומה בתחום המילונאות והיה בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, מקורית ועצמאית. שיחה מרתקת עם מי שגילה את שיטתו הלשונית של רש"י והופתע בעצמו מהגילוי המסעיר שלו
סקירה היסטורית מרתקת של הגישות שונות בימי הביניים בנושא השורשים בעברית – האם יש מילים בעלות שורש אחד, מה ההיגיון של השיטה הזו (ויש היגיון), מי אחראי לכך שעד היום אנו לומדים שיש שלוש אותיות שורש, ולמה בחרו בצורה המסובכת פ-ע-ל לתיאור התבניות בעברית
© 2025 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑