על הקשר בין נטיעות בט"ו בשבט ובין הכוונת תנועה
הסבר קצר על מונחים מעולם החקלאות: בר, מוץ, תבן
תכירו את אחת התופעות המרתקות בעברית: "הגזירה לאחור". התופעה אחראית למילים חדשות שנוצרו בעברית וגם לחריגות בתקן – כך נולדו המילים: עוגייה, גחל, עיירה וגרוטאה
הינה הנתונים ב"מבחן גוגל" – יחיד או רבים
על גלגולי המין הדקדוקי של המילה שדה – מן התנ"ך, דרך לשון חז"ל עד ימינו
גלו את מקור המילה וגם איזו מילה המציא קודם: חקלאות או שׂדאות
גלו אם יש קשר בין שלחין ובין לשלוח ואיך כל זה קשור לתעלה
פתיח הפרק בקולולושה שעוסק בנושא
פרי המקרה – מה הקשר לפרי? | עץ ואילן – יש הבדל? | פירות יבשים/מיובשים? | הפתעה: פרי הוא גם צורת רבים | בול עץ ובול דואר – יש קשר? | איך אומרים שקמה ברבים? | גדוד בצבא וגדיד תמרים – יש קשר? | לִנְטֹעַ, לִטֹּעַ או לָטַעַת? | עץ נוטעים/שותלים? | ההפתעה בצורת היחיד של ירקות – שלל סרטוני לשון העוסקים בט"ו בשבט
מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, מדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים, ובאילו שפות אין(!) יחיד ורבים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות
© 2025 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑