עברית. לשון. שפה

Tag מדעים

תְּרֵיסַרְיוֹן ותְּרֵיסָרוֹן

בשפת המספרים נשתרבבו לעברית גם מילים ארמיות, כגון עַשְׁתֵּי עָשָׂר ותְּרֵיסָר. על הארמית שבמתמטיקה ובמדעים

ענף עץ עָבוֹת

"מוצר אחד" בעל יותר מ-20 שמות שונים המעידים על עושר לשוני ועל דקויות בשימוש?! אף רעיונאי (קופירייטר) לא היה אוהב את הרעיון הזה כי מבחינתו מדובר בכריתת הענף שעליו שוק הפרסום יושב. אבל אנחנו אוהבים גם אוהבים!

עושר השמור לבעליו – לטובתו

את הפֵּרות קוטפים מהעץ. אבל את התאנים אוֹרִים, את התמרים גוֹדְדִים ואת הענבים בוֹצרים. ומה בנוגע לזיתים, ענבים, בשמים, קטניות ותבואה? על העושר הלשוני בעברית לתיאור פעולות הקטיף

עוד היד נטויה

לשון המקרא מלאה בציורים ובסמלים מעולם החי, הצומח, תופעות הטבע ועוד, וכאן אספתי חלק מהם וחילקתי אותם לקבוצות: עולם בעלי החיים, עולם הצמחים, תופעות הטבע, אברי הגוף

מן העולם ועד העולם

"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור" – האומנם? במקרא המילה עולם כלל לא באה במשמעות מקום אלא במשמעות זמן, כלומר נֶצַח, וגם בעברית שלנו משמעות זו עדיין חיה וקיימת

מרוב עצים לא רואים את האילנות

"על פירות האילן מברך 'בורא פרי העץ'", נכתב במשנה (ברכות ו, א). מה ההבדל בין עץ ובין אילן?

נבל ברשות התורה

האם רק הצמח נובל אבל האדם נופל? ואולי גם ההפך? ואיך שניהם קשורים לנבלה של האריה? על גלגולי השורש נב"ל והקשר בין נב"ל ובין נפ"ל

אתם אוהבים לאכול פרחים?

אוהבים לאכול פֵּרות וירקות? בשפה המדעית אין המונח "ירק", אלא רק "פרי", ומשמעו שונה מהפרי בלשון הדיבורית * על הפער שבין השפה היום-יומית למונחים המדעיים.

טֶבֶע שֵני

מה הקשר בין טב"ע במובן שקיעה למילים טבעת, מטבע וטֶבַע, הן במשמעות העולם והסביבה (חיק הטבע) והן במשמעות אופי ותכונה (טבעו של האדם)? על גלגולי השורש טב"ע

חַת, חַת שתיים

האם יש קשר בין הסכין חד ובין חד גדיא? על חַד במשמעות אחת

« פוסטים ישנים

© 2020 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑