Tag קרן דובנוב
האם אכן אדישות ההיא ההפך מהאהבה ולא קנאה או שנאה? הרחבה על הפכים בעברית מפי ד"ר קרן דובנוב
למה בעברית אומרים מיץ תפוזים (ברבים) ולא מיץ תפוז (ביחיד) כמו באנגלית? על שפות אחרות שהשפיעו על העברית
גלו מהן שני המקורות השונים לסיומת -וּש
מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, מדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים, ובאילו שפות אין(!) יחיד ורבים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות
וגם: על סוגיית יידוע ראשי תיבות (חבר הכנסת = הח"כ או חה"כ), ועל שם קיבוצי – למה אנחנו אומרים "אורז ועדשים, בצל וקישואים": מתי ביחיד (אורז, בצל) ומתי ברבים (עדשים וקישואים). שתי נשות האקדמיה ללשון בהרצאות על עניינים מעולם הלשון
גלו מה ההיגיון בזכר ונקבה בדברים שאין בהם רוח חיים
מלוּוים בתפיסת עולם פמיניסטית, יש קולות המבקשים לשנות את העברית: לפנות לקהל מעורב בלשון "מתחילות" ולא "מתחילים", לבטל את המין הדקדוקי בעברית. בטור כאן אציג את הבעייתיות בקולות האלה, ואסמוך את דבריי על שלוש נשים, פמיניסטיות, העוסקות בשפה העברית
הרוסית שאלה מאיתנו אותיות לכתב שלה, אבל אנו שאלנו ממנה הרבה יותר – מילים, ביטויים, סיומות, ואפילו מבנים תחביריים שהיום נשמעים לנו טבעיים לחלוטין אבל הם מבית היוצר של אימא רוסית, כמו ילדים זה שמחה וספרים זה סטימצקי
למה יש מין דקדוקי למילים שאין בהן מין אמיתי, כמו שולחן? האם תמיד החלוקה היא לזכר ונקבה או שיש חלוקות אחרות? האם יש שפות שבהן ברירת המחדל היא נקבה ולא זכר והאם מעמד האישה מושפע מכך? על זאת ועוד בשיחה מיוחדת עם מי שגילתה חוקיות מעניינת בתחום המין הדקדוקי
