הרוסית שאלה מאיתנו אותיות לכתב שלה, אבל אנו שאלנו ממנה הרבה יותר - מילים, ביטויים, סיומות, ואפילו מבנים תחביריים שהיום נשמעים לנו טבעיים לחלוטין אבל הם מבית היוצר של אימא רוסית, כמו ילדים זה שמחה וספרים זה סטימצקי

למה יש מין דקדוקי למילים שאין בהן מין אמיתי, כמו שולחן? האם תמיד החלוקה היא לזכר ונקבה או שיש חלוקות אחרות? האם יש שפות שבהן ברירת המחדל היא נקבה ולא זכר והאם מעמד האישה מושפע מכך? על זאת ועוד בשיחה מיוחדת עם מי שגילתה חוקיות מעניינת בתחום המין הדקדוקי